שבת

אימור דפליגי לענין טומאה וטהרה - ומשום קרא:

לענין שבת - דטעמא משום רפואה הוא מי שמעת להו:

הא דאישתהי - בגוייהו אסור דמוכחא מלתא דלרפואה קא מכוין:

הא דלא אישתהי - אלא רחץ ויצא מותר:

בתרייתא - דקתני רוחצין בדלא אישתהי:

חטטין - מאלנ"ץ:

שלא נשתהי - בתוך המים דנראה כמיקר בעלמא:

ביפין - שכן רוחצין בהן בחול לרחיצה שאינה לרפואה:

ברעים - אין רוחצין דמוכחא מלתא דלרפואה ותרוייהו בדאישתהי:

מי המשרה אמי המשרה לא קשיא - הך דקתני רוחצין במי המשרה אהנך תרתי דלעיל דקתני אבל לא במי המשרה הא דאישתהי הא דלא אשתהי:

מתני' איזביון - מפרש בגמרא שאינו מאכל בריאים ומוכחא מלתא דלרפואה אכיל ליה:

אבל אוכל הוא את יועזר - שהרבה אוכלין אותו כשהן בריאין:

ממי דקלים - מפרש בגמרא:

וכוס עיקרין - משקה שכותשין לתוכו עיקרי ירקות ובשמים ובגמרא מפרש ליה:

מפני שהן לירוקה - לחולי של ירקון ואינו מאכל בריאים:

לצמאו - אם אינו חולה:

גמ' אמר רב יוסף אזוב - דאורייתא שהוכשר להזאה הוא שקורין אברתא בר המג:

איזביון - דמתניתין הוא שקורין אברתא בר הינג ויש מרבותי מפרשים בר המג שגדל במקום גמי בר הינג שגדל בין ההגים רונצ"ץ:

עולא אמר - אזוב דאורייתא הוא מרוא חיורא בלע"ז שלוי"א:

שומשוק - הוא אזוב דאורייתא:

ג' קלחים - דאגודה כתיב ואין אגודה פחות מג':

ובהן ג' גבעולין - בכל קלח ג' גבעולין קנים דקים כעין של קנבוס:

לקוקייני - תולעים שבבני מעים:

דחליף עליה מ' יומי - משנטחן:

פותנק - בלע"ז פולא"ל:

לארקתא - תולעים שבכבד:

ממאי הוי - החולי:

מאומצא - בשר בגחלים:

אליבא ריקנא - קודם אכילה:

ומגירי דרובייא - לולבי תילתן כעין לולבי גפנים:

רוביא - תילתן פינגרי:

ומשתי מיא בתרייהו - האוכל אחד מאלו קודם אכילה ושותה אחריו מים:

ואי לא - אי לית ליה פותנק א"נ אכליה ולא איתסי:

מפני אפשיחה - מקום שנפשח הדקל אישברנקי"ר:

תחלי - שחלי כרישו"ן:

לימוץ גרמא - יהא מוצץ אבר יפה מאותו בשר וימץ שמנו בפיו:

גורדא דאסינתא - קליפה גרודה מן הסנה:

מעילאי לתתאי - שתהא גרודה מלמעלה למטה:

דלמא נפק - התולעים:

איידי פומיה - דרך פיו:

בי שבבי - בין השמשות בחשכותא דשמשי. ל"א בי שבבי בבית אחד משכניו שלא יריח הוא הריח שהוא קשה לו:

נסכרינן לנקבים דיליה - יסתום נחיריו שלא יריח ל"א יסתום נחיריו ונקבי אזניו שלא יצא כח המשקה מגופו:

חוטרא יחידאה - עץ הגדל יחידי בלא ענף:

לגילוייא - מי ששתה מים מגולין:

חמשה כלילי - וורדין:

כוסאתא דשיכרא - כוסות:

עד דקיימי אאנפקא - שיעמדו על מדה מחזקת אנפק והיא רביעית הלוג כדאמרינן בחזקת הבתים (ב"ב נח:):

ושגרא תנורא - הסיקה תנור:

וגרפתיה - מגחלים שיצטנן קצת:

ואותבה לבינתא בגויה - שישב עליה ולא יכוה:

ונפק מיניה - הקיא הארס שבלע:

הוצא - עלה של לולב:

אתרוג חליתא - מתוק:

ולחייקיה - לגויה יחקוק בתוכו חקק:

וליתבה בי מיללי דנורא - מניחו ע"ג גחלים לוחשות שיתבשל האתרוג בדבש:

בני מ' יום - שעברו עליהם מ' יום. ל"א של תינוק בן מ' יום:

רבעא - לוג:

ברזינא לזיבורא - כוס קטן מאד ושמו ברזינא מאותן מי רגלים שותין למי שנשכתו צרעה ומתרפא:

רביעתא לעקרב - רביעית לוג למי שעקצו עקרב:

פלגא ריבעא לגילויא - חצי לוג:

אניגרון ואבנגר ותירייקי - מים שנשלק בהם בנגרי מין עשב ששמו בנגרי וסתם אניגרון מי שלק תרדין כדאמרינן (ברכות דף לה:) אניגרון מיא דסילקא ותירייקי צרי:

אידמי ליה כפרשא - תופסו ומייסרו שהפחד והמרוצה והכשות מתישין כחו ומחמם ומת הנחש בתוכו:

גובי - חתיכות חתיכות יצא הנחש ממנו: גובי טרונצו"ץ בלע"ז:

דטרקיה - נשכו:

עוברא דחמרא חיוורתי - עובר הנמצא במעי חמורה לבנה:

דלא אשתכח טרפה - האם: