תלמוד בבלי
סנהדרין
דף ל״ח ע״ב
גופו מבבל - על שם שהיתה עמוקה נראה שמשם לוקח ולכך נעשה מצולה:
וראשו מארץ ישראל - שהיא גבוהה וחשובה מכל הארצות:
ואיבריו - ידיו ורגליו:
משאר ארצות - מכל העולם כדיליף לעיל:
מאקרא דאגמא - בבבל הוה והוא עמוק מאד:
בל ילין - לינת לילה:
עד זקנה - כל ימיו [אסבלנו]:
מסוף העולם ועד סופו היה - ארכו:
ברא אדם מקצה הארץ - מקצה עד קצה:
אחור וקדם - שני צורות דו פרצופין (ברכות דף סא.):
על הארץ ולמקצה השמים - כלומר עומד בארץ וראשו מגיע השמימה:
ולי מה יקרו רעיך אל - בתר גלמי ראו עיניך כתיב אותו מזמור וביצירת אדם מדבר:
צדוקי היה - נוטה לעבודת כוכבים:
שקוד - מהיר וזריז:
כדי שתדע להשיב לאפיקורוס - הבא להביא ראיה מן התורה לדברי הצדוקים:
כל שכן דפקר טפי - שהרי הכיר וכפר ומתוך כך מדקדק ולא תוכל להשיבו דבר המקובל לו:
שפקרו הצדוקים - שמביאין ראיה מן התורה להפקירן:
ויברא - יחידי:
העונה - לשון יחיד:
אשר הלכו אלהים לפדות לו - הרי לשון יחיד:
עד דכרסוון רמיו - נתיישבו הכסאות דמשמע שנים:
כתיב ביה ועתיק יומין יתיב - יחידי:
הנך למה לי - למה נכתב בלשון רבים:
כדרבי יוחנן - שהכל בעצת פמליא שלו:
שכינה חול - שאתה מושיב בשר ודם אצלו:
זהו מטטרון - הוא אמר עלה אל ה':
ששמו כשם רבו - ה' לפיכך לא הזכיר שמו וכתב סתם:
אם כן לא ישא לפשעכם - לא יכול לסלוח לפשעכם ומה יתרון בו:
אמר ליה הימנותא בידן - שאין בו כח לשאת פשעינו ואנו נמי מאסנוהו ומיאנו לקבלו אפילו לפרוונקא שליח מוציא ומביא:
שמיע לי - שהמקרא הזה תשובה לזה:
Sefaria
מסורת הש״ס