סנהדרין

עכן מאי טעמא איענוש משום דהוו ידעי ביה אשתו ובניו

(יהושע ז, יא) חטא ישראל אמר רבי אבא בר זבדא אע"פ שחטא ישראל הוא אמר ר' אבא היינו דאמרי אינשי אסא דקאי ביני חילפי אסא שמיה ואסא קרו ליה

(יהושע ז, יא) וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם גם לקחו מן החרם גם גנבו גם כחשו גם שמו בכליהם אמר ר' אילעא משום ר' יהודה בר מספרתא מלמד שעבר עכן על חמשה חומשי תורה שנאמר חמשה גם

ואמר רבי אילעא משום רבי יהודה בר מספרתא עכן מושך בערלתו היה כתיב הכא וגם עברו את בריתי וכתיב התם (בראשית יז, יד) את בריתי הפר

פשיטא מהו דתימא במצוה גופיה לא פקר קמ"ל

(יהושע ז, טו) וכי עשה נבלה בישראל א"ר אבא בר זבדא מלמד שבעל עכן נערה המאורסה כתיב הכא וכי עשה נבלה וכתיב התם (דברים כב, כא) כי עשתה נבלה בישראל

פשיטא מהו דתימא כולי האי לא פקר נפשיה קמ"ל רבינא אמר דיניה כנערה המאורסה דבסקילה

אמר ליה ריש גלותא לרב הונא כתיב (יהושע ז, כד) ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנותיו ואת שורו ואת חמורו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו אם הוא חטא בניו ובנותיו מה חטאו

אמר ליה וליטעמיך אם הוא חטא כל ישראל מה חטאו דכתיב (יהושע ז, כד) וכל ישראל עמו אלא לרדותן ה"נ כדי לרדותן

(יהושע ז, כה) וישרפו אותם באש ויסקלו אותם באבנים בתרתי אמר רבינא הראוי לשריפה לשריפה הראוי לסקילה לסקילה

(יהושע ז, כא) וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף רב אמר איצטלא דמילתא ושמואל אמר סרבלא דצריפא

(יהושע ז, כג) ויציקום לפני ה' אמר רב נחמן בא וחבטם לפני המקום אמר לפניו רבש"ע על אלו תיהרג רובה של סנהדרין דכתיב (יהושע ז, ה) ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא שלשים וששה ממש דברי ר' יהודה אמר לו ר' נחמיה וכי שלשים וששה היו והלא לא נאמר אלא כשלשים וששה איש אלא זה יאיר בן מנשה ששקול כנגד רובה של סנהדרין

אמר רב נחמן אמר רב מאי דכתיב (משלי יח, כג) תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות תחנונים ידבר רש זה משה ועשיר יענה עזות זה יהושע

מאי טעמא אילימא משום דכתיב ויציקום לפני ה' ואמר רב נחמן בא וחבטן לפני המקום אטו פנחס לא עביד הכי (דכתיב) (תהלים קו, ל) ויעמד פנחס ויפלל ותעצר המגפה ואמר ר' אלעזר ויתפלל לא נאמר אלא ויפלל מלמד שעשה פלילות עם קונו בא וחבטן לפני המקום אמר לפניו רבונו של עולם על אלו יפלו עשרים וארבעה אלף מישראל דכתיב (במדבר כה, ט) ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף

ואלא מהכא (יהושע ז, ז) למה העברת העביר את העם הזה את הירדן משה נמי מימר אמר (שמות ה, כב) למה הרעתה לעם הזה אלא מהכא (יהושע ז, ז) ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן

(יהושע ז, י) ויאמר ה' אל יהושע קום לך דריש ר' שילא א"ל הקב"ה שלך קשה משלהם אני אמרתי (דברים כז, ד) והיה בעברכם את הירדן תקימו ואתם ריחקתם ס' מיל

בתר דנפק אוקים רב אמורא עליה ודרש (יהושע יא, טו) כאשר צוה ה' את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה ה' את משה

א"כ מה ת"ל קום לך א"ל אתה גרמת להם והיינו דקאמר ליה בעי (יהושע ח, ב) ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה וגו'

(יהושע ה, יג) ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא וגו' ויאמר לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי [ויפול יהושע אל פניו ארצה וישתחו] היכי עביד הכי והאמר רבי יוחנן אסור לו לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה חיישינן שמא שד הוא

שאני התם דקאמר ליה (יהושע ה, יד) אני שר צבא ה' עתה באתי וגו' ודילמא משקרי גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה