תלמוד בבלי
סנהדרין
דף ל״ז ע״ב
מה לנו ולצרה הזאת - להכניס ראשינו בדאגה הזאת אפי' על האמת:
והלא כבר נאמר והוא עד - עליכם מוטל חובה ונשיאות עון אם לא תגידו מה שראיתם:
ושמא תאמרו מה לנו לחוב - להיות מתחייבים מדמיו של זה נוח לנו לעמוד באם לא יגיד:
והלא כבר נאמר באבוד רשעים רנה - אם רשע הוא אין כאן עונש:
גמ' או אני או אתה - שמעון בן שטח קא"ל הכי:
דין ארבע מיתות - פורענות בידי שמים הדומה למיתה שהוא מחוייב בה:
נופל מן הגג - דומיא דסקילה כדתנן לקמן (סנהדרין דף מה:) בית הסקילה היתה גבוהה שתי קומות וקומה שלו הרי כאן שלש:
נחש מכישו - דקלי ליה זיהרא ארס של נחש שורפו:
ליסטין באין עליו - שדרכן להרגו בסייף וכן נמסר למלכות שמתיזין ראשו:
חטא אחרינא הוה גביה - שהיה מחוייב שריפה שהיא חמורה דאילו רוצח בסייף הוא ומיתת סייף קלה כדאמרינן בארבע מיתות (לקמן סנהדרין דף מט:):
הא בדיני ממונות אמדינן - עדות מאומד מדתנן ליה גבי איום עידי נפשות ולא תנן ליה גבי איום עידי ממונות בפרק דיני ממונות (לעיל סנהדרין דף כט.) דאמרינן להו סהדי שקרי אאוגרייהו זילי:
האוחר - נושך שמעתי ולי נראה כשהגמל הזכר מזדווג עם הנקבה קרי לי' אוחר דאמר בבכורות (דף ח:) גמל אחור כנגד אחור:
שזה הורגו - שדרך סוסים מזויינים להכות סוסים שבצידו והיינו מאומד:
וליטעמיך עד מפי עד - דתנן הכא ולא תנא לה אאיום בעידי ממון הכי נמי כו':
הוא אמר לנו - המחוייב אמר לנו שאני חייב לו אבל לא בפני התובע אמר לנו כן לא הויא הודאה:
איש פלוני אמר לנו - שזה חייב לזה שהוא ראה בהלואה היינו עד מפי עד:
הודה לו - שניהם היו שם:
אמרינן ליה בדיני נפשות - להרבות הדברים ולפרש לאיים ובדיני ממונות לא איכפת לן לאיים עליהם כל כך:
פצעים - מכת חרב קרי פצעים:
חבורות חבורות - לכך נאמר דמי:
בארץ נוד - ולא כתיב נע שכיפרה לו גלותו דכתיב (בראשית ד) ויצא קין:
שלשה דברים - חרב ורעב ודבר:
לא יצלח - שום הצלחה וביכניה מלך יהודה כתיב:
Sefaria
שבועות ל״ד. · סוטה ח׳: · סנהדרין נ׳. · שבועות ל״ד. · סנהדרין ע״ה.
מסורת הש״ס