תלמוד בבלי
סנהדרין
דף כ״ג ע״א
מתני'. זה בורר לו אחד - משמע זה בורר לו ב"ד אחד שהן ג' וזה אחד הרי ששה ושניהם בוררין להם עוד אחד הרי ט' והיינו דקא מתמה מאי זה בורר כו' הא בתלתא סגי:
גמ' הכי קאמר כשזה בורר לו ב"ד אחד וזה בורר לו ב"ד אחד - וכל אחד פוסל אותו ב"ד שבירר חבירו ואינו רוצה לדון לפניו:
שניהן בוררין להם אחד - כלומר אין יכולין לכוף זה את זה אלא בוררין ב"ד שיתרצו בו שניהם:
ואפי' לוה מצי מעכב - בתמיה:
והאמר ר"א - לקמן בסוף פירקין (סנהדרין דף לא:):
לא שנו - אחד אמר נידון כאן ואחד אמר נלך לבית הוועד כופין אותו והולך לבית הוועד:
[אלא דקאמר מלוה נלך לבית הוועד] - דעבד לוה לאיש מלוה:
כדאמר ר' יוחנן - לקמן בשמעתין:
בערכאות שבסוריא - שלא היו בקיאין בדין תורה הלכך אפי' לוה מצי מעכב:
בי דינא דרב הונא ורב חסדא - דתרווייהו בחד מקום:
ועוד מאי זה בורר - דמשמע דהכי דינא:
יצא דין אמת לאמיתו - דצייתי בעלי דינין דסבר החייב הרי אני בעצמי ביררתי האחד ואם היה יכול להפך בזכותי היה מהפך והדיינין בעצמן נוחה דעתן להפך בזכות שניהן מפני ששניהם ביררום:
אא"כ יודעין מי חותם עמהן - שמא יחתמו עמהם עד אחד פסול ומבטל עדות כולם ונמצאו אלו בושים:
ורבנן אית להו דרב יהודה - הלכך דעת הדיינין בעינן שיבררו מי ישב עמהם אדם הגון:
ואין נכנסין לסעודה כו' - שגנאי הוא לתלמידי חכמים לישב אצל עם הארץ בסעודה:
זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה - יכול לומר לו לא אדון לפניו. (ע"כ):
הכי קאמר אבל אם היו כשרין - שאינם קרובין ולא פסולין אף ע"פ שהן יושבי קרנות נעשו כמומחין:
עד שיקבל עליו בפני ב"ד מומחה - אלמא במומחין מודה ר"מ:
והא עדים כמומחין דמו - אם אינם קרובים או פסולים:
דקבלו עליו בתרי - בתחלת דבריהם קבלוהו עליהם בשנים:
נאמן עלי וכו' - בדיינין קמיירי מדקתני ג' רועי בקר:
Sefaria
סנהדרין נ״ו. · סנהדרין ס״ט: · סנהדרין צ״ד. · סנהדרין צ״ט. · סנהדרין כ״ד.