סנהדרין

כרע נפל - מה כריעה דהתם דאית ביה נפילה בעילה היא אף כריעה דהכא דכתיב נופל בעילה היא שבא על בהמתו:

דעת בהמתו לא הוה ידע - מאי בעיא לאהדורי כדמפרש דאמרי ליה שרי בלק מאי טעמא לא רכבת אסוסיא:

ברטיבא - באחו לרעות עשבים לחים:

אמר להו לטעינא בעלמא - לישא משאות ולא לרכוב:

אמרה ליה אשר רכבת עלי:

אקראי בעלמא - כשאין לי סוס מזומן:

אמרה לו מעודך:

מעשה אישות - שאתה בועלי:

סוכנת - מחממת:

מן השטים ועד הגלגל - משחטאו בשטים ועד שנכנסו לארץ וחטאו בגלגל עשיתי עמהם צדקות הרבה:

כל אותן הימים - שהיה בלעם מצפה לקללכם בשעה שהקב"ה כועס בה כל הקללות מתקיימות:

ה"ג לא זעם ה' - אותן הימים לא זעם ה':

אל זועם בכל יום - קרא הוא:

כמה זעמו רגע - כדמפיק ליה מקרא כי רגע באפו חיים ברצונו:

בתלת שעי קמייתא - של יום זמן קימה שכל שלש שעות זמן קימה לעמוד ממטתו וכועס הקב"ה בשעה שרואה המלכים שמשתחוים לחמה בשעה שמניחין כתריהם בראשם כדלקמן:

כרבלתא - קירשת"א בלע"ז:

כל שעתא נמי חיורא - רוב שעות מתלבנות ומכספת שאינה כל שעה בחוזק אדמימות:

סורייקי סומקי - אפי' כשמכספת יש בה שורות שורות אדומות מאד כרגילותם אבל אותה שעה כולה מכספת:

גם ענוש לצדיק לא טוב - אין נכון לצדיק שיהא מעניש ולא הוה ליה איניש נענש בשבילו:

אהבה - שאהב הקב"ה את אברהם ביטלה שורה של גדולה שחבש הוא בעצמו:

ושנאה - ששנא בלעם הרשע את ישראל ביטלה שורה של גדולה שחבש הוא בעצמו:

מ"ב קרבנות - בין פרים לאילים ז' פרים וז' אילים ג' פעמים הרי מ"ב בין פרים ואילים:

אורח ארעא למימר הכי - וכי דרך ארץ כן שיאמרו וייטב אלהים שם שלמה משמך והא חלשא דעתיה דאמרי ליה שיהא גדול מאביו:

מעין שמך - קאמר ליה ומעין כסאך ולא גדול ממש:

נשים באהל - שרה רבקה רחל ולאה שרה ורבקה דכתיב ויביאה יצחק האהלה שרה אמו וגו' רחל ולאה דכתיב (בראפית לא) ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל:

אורח ארעא - שאמרה דבורה ליעל [שתהא] ברוכה משרה ורבקה אלא מעין ברכת שרה קאמרה:

ופליגא - האי דמשנינן שם שלמה משמך מעין פליגא דר' יוסי בר חוני:

בנו מניין - שאינו מקנא בו:

משלמה - דקאמרי ליה לדוד ייטב אלהים שם שלמה משמך:

ותלמידו - איבעית אימא דקאמר ליה לאליהו ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ונתן לו אליהו ולא נתקנא בו:

ויסמוך את ידיו עליו ויצוהו - אע"ג דהקב"ה לא א"ל אלא וסמכת את ידך עליו חדא אזיל איהו וסמך תרתי:

מלאך - שמסרו הקדוש ברוך הוא למלאך שלא יניחנו לקלל:

חכה - נתן בפי בלעם שלא היה מניחו לקלל והיינו וישם:

מברכותיו אתה למד מה היה בלבו - דכתיב ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה הוא היה רוצה לקללם בכך שלא יהיו בתי כנסיות ולא נתן רשות ואמר מה טובו אוהליך:

ריחו נודף - ממצות:

וירם מאגג מלכו - מתרגמינן ותתקף מאגג שתהא מלכותו עזה:

וכולם - כל הברכות של בלעם חזרו לקללה כמו שהיה כוונתו מתחילה:

חוץ מבתי כנסיות ובתי מדרשות - שלא יפסקו מישראל לעולם:

הקללה לברכה - אחת מן הקללות הפך לברכה שלא חזרה לעולם ולא כל הקללות לברכות שחזרו:

נעתרות - נהפכות כמו עתר שמהפך התבואה כלומר נאמנים פצעי אוהב ונהפכות מנאמנות נשיקות שונא: