תלמוד בבלי
ראש השנה
דף י״ז ע״ב
למי שמשים עצמו כשירים: צדיק - במשפט אמת:
חסיד - נכנס לפנים מן השורה:
ולבסוף - כשרואה שאין העולם מתקיים בדין:
ה' ה' - מדת רחמים אני מרחם קודם שיחטא ואני מרחם אחר שיחטא אם ישוב:
ברית כרותה לשלש עשרה מדות - הללו שאם יזכירום ישראל בתפלת תעניתם אינן חוזרות ריקם:
הנה אנכי כורת ברית - על האמור למעלה:
בינתים - בין ראש השנה ליום הכפורים:
עתים לטובה כו' - פעמים שהעתים הנתונים לסוף השנה לטובה היא להקל עליה מן הפורענות הנגזר עליה בר"ה:
ופעמים שהוא לרעה - לפחות מן הטובה שפסקו לה:
על הארץ שצריכה להם - על השדות ועל הכרמים ועל הגנות:
שלא בזמנן - לפני הזריעה:
ועל הארץ שאינה צריכה להם - ביערות ובמדברות:
סימניות - בין פסוק לפסוק יש סימנין הפוכין כזה (ציור):
אכין ורקין - באין לדרשה למעט את הדיבור כאכין ורקין שהן מיעוטין לומר לא בכל שעה שיצעקו אל ה' בצר להם יוציאם ממצוקותיהם אלא אם כן צעקו קודם גזר דין: