תלמוד בבלי
ראש השנה
דף י״ז ע״א
ומצפצפים - צועקים ובוכים מתוך יסורין שעה אחת ועולין:
מטה כלפי חסד - הואיל ומחצה על מחצה הם מטה את ההכרע לצד זכות ואין יורדין לגיהנם:
בגופן - לקמיה מפרש:
המינין - האנשים אשר הפכו דברי אלהים חיים לרעה כגון צדוקים ובייתוסים:
והמסורות - מלשינים שמוסרים ממון ישראל ביד העובדי כוכבים:
אפיקורוס - מבזה תלמידי חכמים:
שכפרו בתורה - האומרים אין תורה מן השמים: שפירשו מדרכי ציבור לא גרסינן דהיינו כל הני דלעיל והך מתני' בסדר עולם והכי גרסינן ליה התם שפירשו מדרכי הצבור כגון המינין והמסורות כו' מדרכי ציבור מדרכי ישראל:
ושנתנו חיתיתם - לקמן מפרש:
וצורם - כמו וצורתם:
שפשטו ידיהם בזבול - שהחריבו בהמ"ק בעוונם:
בני מחוזא - מעונגים ושמינים היו:
ומקריין בני גיהנם - כך יקראו להם:
והאמרת לית לה תקנתא - דנעשין אפר והכא וצרפתים כצרוף את הכסף שימרקו יסוריהן את עוונם:
דלה אני במצות - כגון בינוניים שאין זכיותיהן מכריעין לתלות להם בזכותם:
ולי יהושיע - להטות כלפי חסד:
אמר רב יהודה - גרסינן ולא גרסינן דאמר:
כובש - את כף המאזנים של זכות ומכריעין את העונות:
יכבוש עונותינו - יכרעו בו:
נושא - מגביה כף מאזנים של עון:
מעביר ראשון ראשון - עון שבראשונים הבאים לתתם לכף מעבירו ושומטו שאם היו מחצה על מחצה כיון שחסר אחד מהן יכרעו הזכיות וכך היא המדה:
ועון עצמו אינו נמחק - אלא מונח לצד אחד דאי איכא רובא עוונות בהדיה ההוא עון מתחשב בהדייהו למנות עם רשעים גמורים:
המעביר על מדותיו - שאינו מדקדק למדוד מדה למצערים אותו ומניח מדותיו והולך לו כמו אין מעבירין על המצות (יומא דף לג.) אין מעבירין על האוכלין (עירובין דף סד:) מניחן והולך לו:
מעבירין לו על כל פשעיו - אין מדת הדין מדקדקת אחריהן אלא מנחתן והולכת:
צביתו ליה זוודתא - הכינו לו צדה לדרך מה היא צידת המתים תכריכין:
איתפח - נתרפא:
הכי הוה - מיתה נקנסה עלי:
לא מוקים במיליה - אינו מעמיד על מדותיו:
לא תקומו בהדיה - לא תדקדקו אחריו:
אליה - שמינה יש כאן וקוץ בה כלומר דבר תנחומין יש כאן אבל יש בתוכה דבר קשה שאינו שוה לכל: