תלמוד בבלי
פסחים
דף קי״ז ע״א
אחת היא - כלומר תיבה אחת היא ואין התיבה נחלקת לשנים:
הללו בהך גיסא - בסוף שיטה ויה בתחלת שיטה האחרת:
שיר שבתורה - אז ישיר משה:
ועל כל צרה שלא תבא עליהם - לישנא מעליא הוא דנקט כלומר שאם חס ושלום תבוא צרה עליהן ויושעו ממנה אומרים אותו על גאולתן כגון חנוכה:
כל תפלות - כל מזמורים הפותחים בתפלה כגון תפלה לעני כי יעטוף (תהילים ק״ב:א׳):
אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן - מיציאת מצרים ועד דוד לא אמרו עליו הלל:
ד"א פסלו של מיכה עומד - בימי דוד בבכי באותו מקום וישראל אומרים הלל שכתוב בו כמוהם יהיו עושיהם וגו' אלא ודאי על הים נאמר תחלה ושוב לא פסק:
ניצוח וניגון לעתיד לבא - מקום שנאמר למנצח בנגינות מלעתיד הוא מדבר:
ע"י מתורגמן - הוא אומר ואחר מפרש:
יהושע וכל ישראל אמרוהו - כלומר אף יהושע וכל ישראל אמרוהו:
הללויה - כולהו דבספר תהלים:
קראי מוסיפין - בעלי מקרא מוסיפין אף אלו: