תלמוד בבלי
נידה
דף ע׳ ע״ב
שחיטתו בצפון ומתן בהונות וליום ולילה - כחומר אשם ותנופה וסמיכה וחזה ושוק כחומר שלמים דבאשם ליכא סמיכה כדאמרינן במנחות בפ' שתי מדות:
לבית הפסול - דלמא לא מצורע הוא והוי שלמים וממעט זמן אכילתן ששורף את הנותר ליום ולילה והיה לו לאוכלו בשני ימים:
כוותיה בחדא - דאשם לא קבע:
ופליג עליה בחדא - שאין אשם בא על תנאי:
בן השונמית - שהחיה אלישע מהו שיטמא לאחר שהחיהו מי חשוב כמת:
נחכם להן - נתיישב בדבר:
לאוהביו משגר ממה שלפניו - כך חכמה שהיא לאוהביו של מקום נתנה להם מפיו ולא מאוצר אחר:
מאי קמ"ל - למה ליה למימר להו ירבה בישיבה הואיל וברחמים הדבר תלוי:
Sefaria
בְּמִדְבַּר ו׳:כ״ו · סנהדרין כ״א: · תְּהִלִּים קל״ב:י״ג · מִשְׁלֵי ב׳:ו׳
מסורת הש״ס