תלמוד בבלי
נידה
דף ס״ה ע״ב
העקלים - רדוט"ש. יש מקומות שקושרין את התפוח של חרצנים בעקלים סביב:
בצבוץ - קנבוס:
מנגבן - שאינם בולעין כל כך:
שיפא - גומא גליי"ד בלע"ז:
חרפי ואפלי - לר"ש פעמים שהן יותר מי"ב חדש פעמים שהן פחות:
לא פליגי - רבי חייא ורבה בר בר חנה:
בתקופת ניסן ותשרי - שהיום והלילה שוים או יום או לילה:
בתקופת תמוז וטבת - שאינם שוין חצי יום וחצי לילה דהוי עונה שלימה של י"ב שעות:
שאני כתובה דמגהי בה טפי - יש עיכוב בדבר לדקדק בכל ולחותמה הילכך בעינן לילה שלימה וחצי יום:
הלכה בועל בעילת מצוה - בין הגיע זמנה בין לא הגיע:
כי הוו מעייני בתינוקת - בהאי פרקא ששמה תינוקת:
תעלא - שועל:
מבי כרבא - מן המחרישה שאינו מוציא משם אלא אבק ברגליו. הכי נמי לא ילפינן מפרקא דמתני' מידי אלא מברייתא וכרבותינו דאמרי בועל בעילת מצוה ופורש:
מתוך ד' לילות - ללא ראתה בבית אביה או מתוך הלילה לראתה בבית אביה צריכות לבדוק שאין סומכות לומר הואיל ושופעות דם מדם בתולים הוא ואפילו אחר ד' לילות אלא בודקות אם נשתנו מראה דמים כדמפרש:
ובכולן ר"מ מחמיר כדברי ב"ש - לקטנה ד' לילות להצריכה בדיקה אם שופעת מתוך ד' לאחר ד' ולנערה לילה אחד:
ושאר ראיות - היכא דאינה שופעת שבין ב"ש וב"ה דלב"ה טהורין ואפי' נשתנו ואמר ר"מ הלך אחר מראה דמים ובהא לא ס"ל כב"ש לגמרי דלב"ש אפילו לא נשתנו טמאין כיון דאינה שופעת מתוך ד' לאחר ד' לקטנה ומתוך לילה לאחר לילה להגיע זמנה ולא ראתה:
הרואה דם - לאו בבתולה קא מיירי אלא בדם נדות: