נידה

אזל שילא אמר לדביתהו צבית לי זוודתא - תכריכין:

מילי - שלא ילשין עלי בפני רב:

דקא פרח אסא - רגילין היו להניח הדס על המטה וההדס של אלו פורח היה והולך ממטה למטה:

פייסא - שלום:

קושי מהו שתסתור בזיבה - כל מה שספרה:

דבר הגורם - לידי זיבה אם ראתה שלש והאי לאו גורם הוא דלא אתיא בה לידי זיבה. ואי קשיא והרי קרי שאינו גורם כדקי"ל וסותר ההיא לאו סתירה היא דחד יומא הוא דסותר וכי קא בעי רבא לסתור הכל:

שאינו גורם - כדקי"ל ולא מחמת אונסו:

וסותר - כדאמר בפירקין ברביעית אין בודקין אותו:

לאיי - באמת אונס נמי גורם הוא לידי זוב שאם ראה שתים שלא באונס ושלישית באונס מצטרפין לקרבן דתנן שלישית אין בודקין אותו:

לקרבן אמרתי - דבעי בדיקה ולא לסתירה:

אלא - לא תוקי כדתרצה לטמויי במשא אלא ודאי לסתירה ובעיין לא תפשוט דאנן לרבנן בעינן ואת פשטת מדר"א:

ש"מ - מדנקט לשון גרמא מכלל דקיימא ליה דבר הגורם סותר:

רבי אליעזר היא - דאמר אונס סותר ואינו גורם:

מהו שתעלה - אם ילדה בזוב ובימי לידתה לא ראתה מהו שיעלה לה לנקיים ולא תצטרך לספור אחריהן:

אינה סותרת - אם היתה זבה ופסקה והתחילה לספור וילדה אינה סותרת וימי לידתה אפי' אינה רואה בהן אין משלימין לספירתה אלא משלמת אחריהן אם טהרה:

מזובה - וספרה לה מזובה:

ולא מנגעה - כיון שטהרה מזובה סופרת מיד ותביא קרבן לזיבתה ואז תטהר מלטמא בועלה ואפילו מנוגעת ולא צריכה להמתין עד שתטהר אף מנגעה:

ולא מלידתה - כיון שטהרה מזובה סופרת מיד ואינה צריכה להמתין עד שיעברו ימי לידתה. אלמא ילדה בימי ספירה אינה סותרת ועולה: