נדרים

למימרא דילא הוה מעשה - כלומר דלא הוה צריך למיעבד האי דעבד רב אחא בר רב הונא מההוא גברא דאתייה לקמיה דרב חסדא:

מי קא ידעת הי הראשון - דילמא האי דקאמר דנשאל על הראשון על ההוא דלא חל הנדר אף נשאל עליו קאמר:

[נשאל על נדרו וכו'] - ואי אמרת דנשאל לחכם לדברי הכל אע"ג דלא חל הנדר הא מני דלא כרבי נתן ודלא כחכמים:

מתני' יוצאות - בעל כרחו של בעל:

טמאה אני לך - בא עלי אדם אחד וטימאני לך ובאונס קאמר באשת כהן דבאונס נמי אסורה לו ולהכי נוטלת כתובתה דלא פשעה דאי באשת ישראל אינה יוצאה דאנוסה מותרת לו כדנפקא לן (כתובות דף נא:) מוהיא לא נתפשה דאי ברצון קמיירי אפי' לישראל אסורה ואין לה כתובה דהא פשעה ובגמרא מפרש לה הכי:

השמים ביני לבינך - שאינו מזריע דדבר זה אינו גלוי לבריות אלא לשמים:

יעשו דרך בקשה - יבקשו הימנו שיפטרנה בגט כראוי ואין מכריחין אותו:

גמ' מהו שתאכל בתרומה - כיון דלא מפקינא לה מיניה כל כמה דלא אתו סהדי דאמרי נאנסה:

שלא תוציא לעז על בניה - דאי אמרת לא תאכל בתרומה אתו למימר דבניה פסולין מן הכהונה דהרי בני אנוסה נינהו שהרי נפסלה מן התרומה מחמת אונס:

דאפשר דאכלה חולין - דהואיל דאפשר בתקנתא לא ספינא לה תרומה:

ומודה רב ששת דאי נתארמלה או נתגרשה - דהשתא ליכא לעז דמימר אמרי השתא לאחר גירושין הוא דאיתניסא:

אשת כהן שנאנסה - בעדים כו' מתני' לא מיתוקמא אלא באשת כהן שנאנסה ובין למשנה ראשונה ובין למשנה אחרונה יש לה כתובה: