נדרים

והתניא - סיוע:

הכותב עד ר"ח אדר - סתם עד ר"ח אכר הראשון קאמר מדקתני אם היתה שנה מעוברת וכו' מכלל דרישא דקתני עד ר"ח כו' לאו במעוברת עסקינן בתמיה הא מדקתני עד אדר הראשון מכלל דבמעוברת עסקינן ומאי שנא רישא ומאי שנא סיפא:

אלא שמע מינה רישא דלא ידיע דמיעברא שתא - וכי נדר לשם אדר הסמוך לשבט קאמר הילכך עד אדר הראשון וסיפא מיירי בדידע דשתא מעוברת היא דהכי משמע אם היה יודע שהשנה מעוברת אסור עד ר"ח אדר השני:

מתני' שלא נתכוון זה שלא לשתות אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין - דודאי רוצה הוא לשתות ד' כוסות של יין בלילי פסח שכל אדם שותין:

אלא עד לילי צום - עד אותה לילה שיצום למחר ואותה הלילה מותר לאכול בשר:

עדי שעה שדרך בני אדם לאכול בשר - ורוצה לאכול עמהן:

עד לילי שבת - ובלילי שבת מותר:

שדרך בני אדם לאכול שום - והיינו לילי שבת:

זהו כבודי - שלא אטול ממך:

ויאמר לו - המדיר הריני כאילו נתקבלתי מה שבקשתי ממך:

הרי אלו מותרות ליהנות ממנו - שאר הנאה:

אלא לשם אישות - שנדר שלא תהנה ממנו דרך אישות:

שלא נתכוון זה - המסרב בו אלא לאכילה ושתיה המרובה וכי אמר זה קונם לביתך כו' לא נתכוון לידור הנאה ממנו אלא לאכילה ושתיה מרובה נתכוון: