תלמוד בבלי
נדרים
דף ס״א ע״ב
גמ' למימרא דרבי מאיר וכו' - כדפרישית:
שתי כיתי בנות - משתי נשים שנשא זו אחר זו וכל אחת ילדה שתי בנות:
כולן אסורות חוץ וכו' דברי רבי מאיר - דקסבר רבי מאיר מעייל איניש לספיקא דלא איזדהר הארוס בשעת קידושין דלא ליתי לידי קלקול והואיל דלא ידעינן הי מינייהו קידש כולן אסורות:
חוץ מן הקטנה שבקטנות - דלדברי הכל לית לה שם גדולה:
רבי יוסי אומר כולן מותרות וכו' - דקסבר לא מעייל איניש נפשיה לספיקא:
מוחלפת השיטה - כלומר אפיך מתניתין דנדרים ואימא לרבי מאיר מעייל איניש כו':
והתניא - בניחותא דמוחלפת:
זה הכלל כל שזמנו קבוע - כגון רגלים:
עדי שיצא - דקסבר מעייל איניש נפשיה לספיקא:
מתני' אמר קונם שאיני טועם יין עד הבציר - של ענבים:
עד המסיק - לקיטה של זיתים:
וכל שאין זמנו קבוע - כגון קציר ובציר דזמנין הוו בחריפי וזמנין הוו באפלי:
עד הקיץ - עד שעת לקיטת תאנים או שאמר עד שיהא הקיץ שניהם משמע דאינו אסור אלא עד שיתחיל העם להכניס תאנים בכלכלות וזהו בתחילת הקיץ:
אמר עד שיעבור הקיץ אסור עד שיוכפלו המקצועות - עד שמכפילין הסכינים שקצצו בהן התאנים ומצניעין אותן כמו מקפלין את הכלים (שבת דף קיג.) ענין אחר שיקפלו עד שחורץ אותן בקופיץ ועושין אותן שירטי"ט כמו ליטרא קציעות ולשון יכפילו על שם שמניחין זו על זו ותרוייהו שיעבור ויקפילו משמע בסוף הקיץ:
גמ' ולא כלכלה של ענבים - משמע אף על פי שהבציר הוי סמוך לאלתר לקיץ לא אמרינן שזה נתכוון לכלכלה של ענבים אלא ודאי אינו אסור אלא עד תאנים:
עגבים בכלל תאנים - ואסור עד כלכלה של ענבים: ענבים לא מקצצו ביד אלא בסכין ולא דמו כלל לתאנים הלכך לא הוו בכלל תאנים:
ענבים נמי כי מירדדן - כשמתבשלין יפה יפה שנושרין ענבים מן האשכול מקצצו נמי בידא כתאנים הלכך הוו בכלל תאנים:
תנא הוקפלו רוב המקצועות - אותן תאנים שנשתיירו בשדות ובאילנות: