תלמוד בבלי
נדרים
דף נ״ג ע״א
מתני' מן הסתוניות - היינו ענבים קשים שמניחן בכרם כל ימי הסתיו ועושין מהן חומץ:
כל ששם תולדתו קרויה עליו - כגון חומץ זה שיצא ממנו קרוי נמי על שם אמו חומץ סתוניות ולא חומץ סתם:
נדר ממנו אסור ביוצא וכו' - והכי נמי כי נדר בסתוניות אסור נמי בחומץ היוצא ממנו:
וחכמים מתירין - וקא פריך בגמרא היינו תנא קמא דקתני מותר בחומץ סתוניות:
גמ' נדר בו - בתמרים:
אסור ביוצא ממנו - בדבש תמרים:
כל שאין דרכו לאכול - כגון סתוניות דדרך היוצא ממנו לאכול והן עצמן אין דרכן לאכול. תנא קמא דמתניתין דאמר מותר בחומץ סתוניות לית ליה דרבי שמעון בן אלעזר אלא קסבר נדר בו אין אסור אלא בו אע"ג שאין דרכו לאכול וחכמים תנא בתרא אית להו דרבי שמעון בן אלעזר ודקתני וחכמים מתירים בו בגופו אבל ביוצא ממנו לא דאין אסור אלא ביוצא ממנו והיינו כר' שמעון בן אלעזר דאמר לא נתכוון זה כו' ורבי יהודה בן בתירא היה אוסר בו וביוצא הימנו:
מתני' מן השמן - משמע שמן זית להכי מותר בשמן שומשמין:
כרישין - קטנית:
מותר בירקות השדה - דהיינו שם לוויי ירק השדה ולא ירק סתם:
גמ' מותר בשמן שומשמין - לפי שאין מצוי בא"י שמן שומשמין אלא שמן זית ובאותו שמן נדר:
מזה ומזה - משמן זית ומשמן שומשמין:
ספק איסורא לחומרא - ומשמן שמסתפקין בו נדר בין רב בין מעט:
אסור בירקות - הגינה. גרי"ס המור"ה במסכת"א ז"ו ומותר בירקות השדה. שעליהן סומכין בשביעית שהפקירו הגנות לעניים ואין מסתפקין אלא בירקות השדה: