נדרים

שאם גילח על אחת משלשתן - דנזיר חייב שלש קרבנות עולה חטאת ושלמים כדכתיב והקריב את קרבנו לה' כבש בן שנתו תמים וגו' (במדבר ו׳:י״ד) ואם לא הביא אלא חטאת מגלח עליו והיינו חידוש משא"כ בשאר קרבנות ולהכי אימא אינו עובר בבל תאחר קמ"ל:

ואב"א מאי חידושיה דאין מתפיסו בנדר - כדאמרינן לעיל דאי אמר הרי עלי חטאת נזיר לא מתפיס ליה:

אתיא לכפרה - דהאי צריך כפרה משום חלב שאכל וכיון דלכפרה קא אתי קאי בבל תאחר אבל נזיר לא עביד שום חטא דליבעי כפרה:

תיתי במה מצינו - בנדרים אב מיפר:

אבל גבי נזירות דאית ליה קיצותא - דכיון דלא מיתסר אלא עד אותו זמן ימתין עד לזמן ולא ליעבור ליה קא משמע לן היקישא דא היקישא ליכא למיפרך כמו במה מצינו:

אמר שמואל בכולן - בכל הני דקתני במתני' מודר אני ממך מופרשני ממך וכו' לא הוי נדר ועד שיאמר שאני אוכל לך לא מיתסר באותו דבר:

הכי קתני - כלומר חסורי מיחסרא:

במה דברים אמורים - דאסור כי אמר מודר אני באומר נמי שאני אוכל לך:

והתניא איפכא - דלא מצית אמרת בד"א:

תני הכי - דהכי קתני שאני אוכל לך ושאני טועם וכבר אמר מעיקרא מודרני ממך אסור אבל אמר שאני אוכל לך בלבד או מודרני ממך אינו אסור אא"כ אמר לתרוייהו דהיינו נדר גמור:

אי הכי היינו נמי רישא - דקתני מודרני ממך בברייתא קמא:

ועוד - אי הכי הוא כדתרצת תרי זימני אסור למה לי למיתני:

אלא - הכי אמר שמואל טעמא דאמר נמי שאני אוכל לך הוא דאיהו אסור בלבד דמתני' בנודר בלבד קאמר דאסור דקתני אסור: