Nedarim — Daf 4b

ואם גילח על אחת משלשתן יצא לא ליעבור עליה בבל תאחר קמ''ל

ואיבעית אימא מאי חדושיה משום דלא מתפיסו בנדר והא דקא קשיא לך חטאת חלב חטאת חלב קאתיא לכפרה חטאת נזיר למאי אתיא

והרי חטאת יולדת דלא אתיא לכפרה ועבר עלה משום בל תאחר ההיא קא שריא לה למיכל בקדשי'

אמר מר ומה נדרים האב מיפר נדרי בתו ובעל מיפר נדרי אשתו אף נזירות האב מיפר נזירות בתו ובעל מיפר נזירות אשתו למה לי היקשא תיתי במה מצינו מנדרים

דילמא גבי נדרים הוא דמיפר משום דלא אית ליה קיצותא אבל גבי נזירות דאית ליה קיצותא דסתם נזירות ל' יום אימא לא קמ''ל

האומר לחבירו מודר אני וכו' אמר שמואל בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך

מיתיבי מודר אני ממך מופרשני ממך מרוחקני ממך ה''ז אסור שאני אוכל לך שאני טועם לך ה''ז אסור הכי קתני בד''א באומר שאני אוכל לך שאני טועם לך

והתניא איפכא שאני אוכל לך שאני טועם לך אסור מודרני ממך ומופרשני ממך מרוחקני ממך ה''ז אסור תני הכי וכבר אמר מודרני

אי הכי היינו רישא ועוד אסור אסור ל''ל למתני

אלא אמר שמואל טעמא דאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך הוא דאסור וחבירו מותר

The Master said: 'And just as in other vows, the father can annul those of his daughter and the husband those of his wife, so in the case of neziroth, the father can annul the neziroth of his daughter and the husband that of his wife'. But what need is there of analogy; let us infer it from VOWS by general similarity?  — Perhaps he can annul only in the case of other vows, because their duration is unlimited; but with respect to neziroth, the duration of which is limited — for an unspecified vow of neziroth is for thirty days, — I might say that it is not so.  Hence we are informed [otherwise]. IF ONE SAYS TO HIS NEIGHBOUR, I AM DEBARRED FROM YOU BY A VOW' etc. Samuel said: In all these instances he must say, 'in respect of aught that I might eat of yours or that I might taste of yours'. An objection is raised: [If one says to his neighbour], 'I am debarred from you by a vow,' [or] 'I am separated from you.' [or] 'I am removed from you', he is forbidden [to derive any benefit from him]. [If he says,] 'That which I might eat or taste of yours' [shall be to me prohibited], he is forbidden!  — This is what is taught: When is this? If he adds 'in respect of aught that I might eat or taste of yours.' But the reverse was taught: [If one says to his neighbour,] 'That which I might eat or taste of yours' [shall be prohibited to me], he is forbidden; 'I am debarred from you by a vow', [or] 'I am separated from you', [or] 'I am removed from you,' he is [likewise] forbidden! — Read thus: Providing that he had first said, 'I am debarred from you, etc.'  If so, it is identical with the first [Baraitha]?  Moreover, why teach further, 'he is forbidden' twice?  — But this is what Samuel really said: Because he said, 'in respect of aught that I might eat of yours or that I might taste of yours', the maker of the vow alone is forbidden while his neighbour is permitted;