Nedarim — Daf 5a

אבל אמר מודרני הימך לחודיה שניהן אסורין כי הא דאמר ר' יוסי בר' חנינא מודרני הימך שניהן אסורין

תנן הריני עליך חרם המודר אסור אבל מדיר לא כגון דפריש ואת עלי לא

את עלי חרם הנודר אסור אבל מודר לא כגון דפריש ואנא עלך לא

אבל סתמא מאי שניהן אסורים הא מדקתני סיפא הריני עליך ואת עלי שניהן אסורין הדין הוא דשניהם אסורין הא סתמא הוא אסור וחברו מותר

אלא הכי אתמר דר' יוסי בר' חנינא מודר אני לך שניהם אסורין מודרני הימך הוא אסור וחברו מותר

והא מתניתין דקתני הימך ואוקימנא למתניתין לשמואל בכולן עד שיאמר שאני טועם לך ושאני אוכל לך הוא דאסור וחברו מותר אבל במודרני הימך שניהם אסורין

אלא מעיקרא דשמואל הכי איתמר טעמא דאמר שאני אוכל לך ושאני טועם לך הוא דאין הוא אסור אלא באכילה הא מודרני ממך אסור אפילו בהנאה

אי הכי לימא שמואל הכי ואם לא אמר אלא שאני אוכל לך ושאני טועם לך אין אסור אלא באכילה

אלא הכי איתמר טעמא דאמר שאני אוכל לך ושאני טועם לך הוא דאסור אבל אמר מודרני הימך לא משמע דאמר אסור מאי טעמא מודר אני ממך לא משתעינא בהדך משמע מופרשני ממך דלא עבידנא עמך משא ומתן משמע מרוחקני ממך דלא קאימנא בד' אמות דילך משמע

We learnt: [If one says to his neighbour,] 'Behold! I am herem  to you,' the muddar  is forbidden.  But the maddir  is not [forbidden]?  — E.g., if he explicitly states, 'but you are not [herem] to me'. [But does it not continue,] 'You are herem to me', the maddir is forbidden, [implying,] but not the muddar? — E.g., if he explicitly states, 'but you are not [herem] to me.' But what if it is not explicit: both are forbidden? But since the final clause teaches,' I am [herem] to you and you are [herem] to me,' both are forbidden, it is only in that case that both are forbidden, but in general he is forbidden while his neighbour is permitted?  But this is how R. Jose son of R. Hanina's [dictum] was stated: [If one says to his neighbour,] 'I am under a vow in respect of you,' both are forbidden; 'I am debarred from you by a vow,' he is forbidden but his neighbour is permitted. But our Mishnah teaches, 'FROM YOU, yet our Mishnah was explained according to Samuel that in all cases he must say, 'in respect of aught that I might eat of yours or that I might taste of yours' — only then is he [alone] forbidden while his neighbour is permitted, but in the case of, 'I am debarred from you by a vow,' both are forbidden? But this is what was originally stated in Samuel's name: It is only because he said, 'in respect of aught that I might eat of yours or that I might taste of yours,' that he is forbidden only in respect of eating. But [if he only said,] 'I am debarred from you by a vow,' he is forbidden even benefit. If so, let Samuel state thus: But if he did not say, 'In respect of aught that I might eat of yours or that I might taste of yours,' even benefit is forbidden to him?  But this is what was stated: Only if he says, in respect of aught that I might eat of yours or that I might taste of yours', is he forbidden; but if he [merely] says, 'I am debarred from you by a vow,' it does not imply a prohibition at all. What is the reason? 'I am debarred from you,' [implies] 'I am not to speak to you; 'I am separated from you' [implies] 'I all, to do no business with you'; 'I am removed from you' implies, 'I am not to stand within four cubits of you'.