תלמוד בבלי
נדרים
דף מ״ו ע״א
ושניהם אסורין מלהעמיד ריחים ותנור - לקבוע ריחים ולגדל תרנגולים באותה חצר:
הכי גרסינן היה אחד מהם מודר הנאה על חבירו כופין את הנודר - שהדיר את חבירו למכור את חלקו אתאן לרבנן דאמרי אסורים ליכנס לחצר:
היה אחד מן השוק מודר מן א' - מן השותפים לא יכנס:
גמ' בנדרו הוא דפליגי - היכא דנדרו שניהם זה מזה דזה אמר לחבירו קונם שאני נהנה לך וזה אומר קונם שאני נהנה לך דעכשיו נדרו זה מזה ממש והתם הוא דקא אסרי רבנן ליכנס לחצר דאיהו עצמו קאסר עליה אבל הדירו זה את זה דכל אחד הדיר את חבירו ואמר קונם שאתה נהנה לי קונם נכסי עליך דתרוייהי אנוסים דכל אחד אסר ליה חבריה שלא מדעתיה התם מודו ליה רבנן לר' אליעזר דזה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו:
או דילמא אפילו בהדירו [זה את זה] נמי פליגי - דלא שנא אנוסין ול"ש רוצין:
ה"נ מסתברא - דבנדרו מיירי ובנדרו הוא דפליגי דקתני כופין את הנודר:
אי אמרת בשלמא דנדרו - שנדר שלא יהנה מחבירו להכי כופין דאיהו הוא דאסר אנפשיה:
אלא אי אמרת דהדירו חבירו אמאי כופין אותו - הא איהו לא פשע דמינס אניס אלא ודאי בנדרו פליגי: