תלמוד בבלי
נדרים
דף מ״א ע״א
ושטיח - עור לאכול עליו:
בלא מלח ובלא רבב - דמלפת בהו:
רבב - שומן:
דדא ביה כולא ביה - מי שיש בו דעת כמי שיש בו הכל שאינו נחסר כלום:
דא קני מה חסר - מי שקנה דעת אינו חסר כלום:
חוזר לימי עלומיו - דנעשה כתינוק שלא טעם טעם חטא:
שנא' רוטפש - כלומר כשעת רטוב ופש כמו [פרו ורבו מתרגמינן] פושו וסגו:
מנוער - מן החולי ישוב כמו שהיה בימי עלומיו:
כל משכבו הפכת בחליו - כל סדר הצעת למודו המסודר לו נהפך לו בחליו ומשכחו:
תליסר אפי הלכתא - שהיה שונה למודו בי"ג פנים:
שיתא אזלו ליה - ששכחם:
קצרא - כובס:
אתה עשית אותי ואת חייא - דגמר להו דכל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן:
הכל מושלין בו - להמיתו אפי' זבוב אפילו יתוש:
למשפטיך עמדו היום כל עבדיך - דכיון שנשפט בישיבה של מעלה הכל נעשו עבדיו של הקב"ה ליפרע הימנו:
גברא גבוה הוי רכיב גירדנא זוטא - פרדה קטנה:
תיתורא - גשר:
ואסתויט - נתפחדה הפרדה ושדייה מינה ושכיב ואע"פ שהפרדה נמוכה ואיהו היה ארוך כל כך דלא נפל אלא מעט מת:
אקרוקתא - צפרדע ועקרב אינו יכול לשוט בנהר ונשאו צפרדע עליו להעבירו בנהר לנשוך את האיש:
Sefaria