נדרים

שהנזירות חל על הנזירות - שאם היה נזיר ואמר הריני נזיר חל עליה נזירות (במס' נזיר בפ' מי שאמר הריני נזיר (דף טז:) מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש) וכשישלמו אותן ימי נזירות צריך להיות נזיר עוד פעם אחרת:

שמעת מינה תרתי - לעשות ידות נזירות כנזירות ונזירות חל על הנזירות:

אית תנא דמפיק לידות מלנדור נדר - דלא ס"ל דברה תורה כלשון בני אדם:

מן ככל היוצא מפיו יעשה - דמשמע בכל ענין דנדר:

קם ליה בבל יאכל - כדכתיב מחרצנים ועד זג לא יאכל (במדבר ו׳:ד׳):

קם ליה בבל ישתה - כל משרת ענבים לא ישתה וליכא לא יחל דברו:

אמר רבא - לעולם אית ביה כמי לא יחל לעבור עליו בשני לאוין לא יאכל ולא יחל:

קם ליה בלא יאכל - לא מאחר לנזריה בכך דאיהו הוי נזיר אלא דקם ליה בלא יאכל:

באומר לכשארצה אהא נזיר - דאי משהי ליה קם ליה בבל תאחר:

אכתי מאי בל תאחר איכא - כל אימת דבעי למיהוי מצי למיהוי ולית ביה משום בל תאחר:

הכא נמי לאלתר הוי נזיר - דאי משהי ליה קים ליה בבל תאחר דאמרינן דילמא השתא מאית דאיהו אמר דלא ליפטר מן העולם עד דהוי נזיר מן אלתר באותה שעה כל אלתר דגרסינן היינו על אתר באותו מקום וכן מפרש בידות: