תלמוד בבלי
נדרים
דף ל״ח ע״א
זאת המצוה - כתיב בירמיה:
ידרוך דהדורך - כתיב וקראי לא גרס להו ידרוך דכתבן ולא קריין:
דכי גואל אתה - ברות:
חמש דפאת נגב - וטעמייהו לא מפרש ליה:
ללמד אתכם - אלמא הקב"ה צוה ליתנה לישראל:
כתבו לכם - אלמא שניתנה נמי להן לישראל:
למען תהיה לי לעד - שילמדו כל התורה וילמדו אותה אלמא לישראל נמי ניתנה:
פלפולא בעלמא - להבין דבר מתוך דבר הוא דניתן למשה ונוהג בה טובת עין ונתנה לישראל:
פירסו - מכלל דגבור הוא וגוף גדול:
ואימא דאריך היה וקטין - שלא היה גופני ולא היה בעל כח:
ועוביין שלש - ואפי' הכי שיברן:
ותחסרהו מעט - וזו היא אחת שאותה אחת היה הקב"ה יתירה עליו:
אי בלא אגרא - מאי רבותיה:
לאפוקי ממאן דשקל בלא אגרא - כל מי שהוא רוצה חמורו של חבירו בלא שכר ומאי מעליותא היא דלא הוה גזלן כ"ע נמי לא גוזלין נינהו:
דלמא - האי דלא שקיל אפי' באגרא לאו משום עושר דלמא משום דעני הוה ולא הוו ליה משואות ולהכי לא הוה צריך:
אלא מהכא - שמעינן דעשיר היה מפסל לך:
ביתו עמו - כלי תשמישו וזה היה מרוב עושר:
לא חמור אחד מהם נשאתי - בעל כרחו אפי' בשכר הא ברצון בעלים היה שוכר ואילו גבי שמואל וכו' לא עשקתנו ולא רצותנו שלא היה שוכר לא באונס ולא ברצון:
מתני' וזן את אשתו ואת בניו - של מודר:
אע"פ - שהמודר חייב במזונותן כיון דלאו לפטומי עבידן ודי להן במאי שהוא מפרנסן לאו הנאה מרובה עביד ליה:
ולא יזון את בהמתו בו' - הואיל ולפטומי עבידן עביד ליה הנאה מרובה:
נפשה לשמים וגופה שלו - לאכילה משום הכי לא יזון אותה לפטומי שמהנהו הנאה מרובה:
Sefaria
רוּת ג׳:ט׳ · רוּת ג׳:י״ב · מִשְׁלֵי כ״ב:ט׳ · ראש השנה כ״א: · תְּהִלִּים ח׳:ו׳ · בְּמִדְבַּר י״ב:ג׳ · בְּמִדְבַּר ט״ז:ט״ו · בְּמִדְבַּר ט״ז:ט״ו
מסורת הש״ס