נדרים

אדעתא דידן אישתבע - כדרך שבני אדם נשבעין ואין דרך בני אדם לקרוא לנמלים עולי מצרים:

לאפוקי מאי - אמרי ליה הכי דשלא על דעתך אנו משביעין אותך:

לאו לאפוקי - דיהיב ליה לבעל חובו אסקונדרי פיספסים שמשחקים בהן וקרא אותן זוזי ובכך רוצה לפטור עצמו מן השבועה מכלל דעביד איניש דנשבע לדעתא דנפשיה הכא נמי נימא הכי גבי שומשמני:

לא - שומשמני ואיסקונדרי לאו מילתא היא ובהכי לא מיפטר איניש נפשיה ומשום האי טעמא לא היו אומרים לו הוי יודע כו':

אלא לאפוקי מקניא דרבא - דזוזי ממש יהב ובעי למיפטר בהכי ובשאר מילי לא עביד איניש דנשבע אדעתא דנפשיה:

והא תניא וכן מצינו כו' שנאמר ולא אתכם לבדכם - הכי פירושו איני משביע אתכם על דעתכם לבדכם:

לאפוקי מאי - קאמר להו הכי לאו לאפוקי דאי אסיקו לה שמא לעבודת כוכבים אלוה ופלחו לה ובעו למיפטר נפשייהו דאמרי דפלחי לאלוה:

לא - לאו לאפוקי משום האי קאמר הכי דאינהו לא מצו לאסוקי לעבודת כוכבים שמא אלוה ולמפטר נפשייהו דהא עבודת כוכבים איקרי אלוה מעצמה:

אם כן אמאי משבע יתהון הכי על דעת המקום ועל דעתי לישבע יתהון דמקיימיתו תורה:

הוה משמע תורה אחת - שבכתב בלבד:

משמע מצות המלך - שבפרשה שום תשים עליך מלך (דברים י״ז:ט״ו) שיש שם מצות:

ולישבע להו הכי דמקיימיתו עבודת כובבים ותורה כולה אי נמי דמקיימיתו תרי"ג מצות - ולא מצי למיטעי מידי:

אלא משה רבינו מילתא דלאו טירחא נקט - כשאמר על דעת המקום ועל דעתי ששם נכלל הכל:

אורוותא - איצטבלאות מלאות תבן:

ובלע יתהון - אלמא דהוה גדול מקורת בית הבד:

בטרוף קאמר - נחש מנומר לא משתכח כקורת בית הבד:

והא כולהו מיטרף טריפי - הוו מנומרין:

בגבו טרוף קאמרינן - ולא הוי גדול כי האי גוונא:

וליתני - אם לא ראיתי נחש גבו טרוף כקורת בית הבד:

מילתא אגב אורחא קמ"ל - דכי אמר בית הבד אגבו טרוף קאמר דומיא דקורת בית הבד דהוי טרוף חדקים חדקים:

נפקא מינה - למוכר קורת בית הבד לחבירו:

אי גבה טרוף אין - ודאי הוי קורת בית הבד: