Nedarim — Daf 25a

אמר ליה כי משתבע אדעתא דידן משתבע ואנן לא מסקינן נפשין אשומשמני

ועל דעתא דנפשיה לא עביד איניש דמשתבע והתניא כשהן משביעין אותו אומרים לו הוי יודע שלא על תנאי שבלבך אנו משביעין אותך אלא על דעתינו ועל דעת בית דין לאפוקי מאי לאו לאפוקי דאסיק להו לאיסקונדרי ואסיק להון שמא זוזי

ומדקאמר על דעתינו מכלל דעביד אינש דמשתבע אדעתא דנפשיה

לא לאפוקי מקניא דרבא דההוא גברא דהוה מסיק בחבריה זוזי אתא לקמיה דרבא אמר ליה ללווה זיל פרע לי אמר ליה פרעתיך אמר ליה רבא אם כן זיל אישתבע ליה דפרעתיה

אזל ואייתי קניא ויהיב זוזי בגויה והוה מסתמיך ואזיל ואתי עליה לבי דינא אמר ליה למלוה נקוט האי קניא בידך נסב ספר תורה ואישתבע דפרעיה כל מה דהוה ליה בידיה

ההוא מלוה רגז ותברה לההוא קניא ואישתפך הנהו זוזי לארעא ואישתכח דקושטא אישתבע

ואכתי לא עביד דמישתבע אדעתא דנפשיה והתניא וכן מצינו במשה רבינו כשהשביע את ישראל בערבות מואב אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום שנאמר ולא אתכם לבדכם וגו' (דברים כט יג)

מאי אמר להו משה לישראל לאו הכי קאמר להו דלמא עבידתון מילי ואמריתון על דעתינו משום הכי אמר להו על דעתי לאפוקי מאי לאו לאפוקי דאסיקו שמא לעבודת כוכבים אלוה מכלל דעביד איניש דמשתבע אדעתא דנפשיה

לא עבודת כוכבים איקרי אלוה דכתיב ובכל אלהי מצרים וגו'

ולשבע יתהון דמקיימיתון מצוות משמע מצוַת המלך

ולשבע יתהון דמקיימיתון כל מצוות משמע מצוַת ציצית דאמר מר שקולה מצוַת ציצית כנגד כל מצוות שבתורה

ולשבע יתהון דמקיימיתון תורה משמע תורה אחת ולשבע יתהון דמקיימיתון תורות משמע תורת מנחה תורת חטאת תורת אשם ולשבע יתהון דמקיימיתון [תורות] ומצוות [תורות] משמע תורת המנחה מצוות משמע מצות המלך

ולשבע יתהון דמקיימיתון תורה כולה תורה כולה משמע עבודת כוכבים דתניא חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כאילו מודה בתורה כולה

ולשבע יתהון דמקיימיתון עבודת כוכבים ותורה כולה אי נמי שש מאות ושלוש עשרה מצוות אלא משה רבינו מילתא דלא טריחא נקט:

אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד: ולא והא ההוא חויא דהוה בשני שבור מלכא רמו ליה תליסר אורוותא דתיבנא ובלע יתהון אמר שמואל בטרוף כולהו נחשי מיטרף טרפי אגבו טרוף קאמרינן

ולתני טרוף מילתא אגב אורחיה קא משמע לן דקורת בית הבד גבו טרוף למאי נפקא מינה למקח וממכר לומר לך המוכר קורת בית הבד לחבירו אי גבו טרוף אין ואי לא לא:

But even so, does one never swear in his own sense? But it was taught: Thus we find that when Moses adjured the children of Israel in the plains of Moab, he said unto them, 'Know that I do not adjure you in your sense, but in mine, and in that of the Omnipresent', as it is written, Neither with you only etc.  Now what did Moses say to Israel? Surely this: Lest you transgress my words  and then say. 'We swore in our own sense'; therefore he exhorted them: [swear] in my sense. What does this exclude: surely the naming of idols 'god'? This proves that one does sometimes swear in his own sense. — No. Idols too are called 'god', as it is written, And against all the gods of Egypt I will execute judgment.  Then let him adjure then, to fulfil the commands? — That might imply the commands of the King. Then let him adjure then, to fulfil all the commands? — That might imply [the precept of] fringes,  for a Master said, The precept of fringes is equal to all the [other] precepts of the Torah.  But why did not Moses simply adjure the Israelites to fulfil the Torah?  — Because that would imply one Torah only.  Then why not adjure then, to fulfil the Toroth?  — That might mean the Torah of the meal-offering, the Torah of the sin-offering, the Torah of the trespass-offering.  Then why not impose an oath to fulfil the whole Torah? — The whole Torah might mean merely to refrain from idolatry, as it was taught: Idolatry is so grave a sin that the rejection thereof is as the fulfilment of the whole Torah. Then why not impose an oath to observe the prohibition against idolatry and the whole Torah; or to fulfil the six hundred thirteen precepts? — Moses used a general expression without troubling [to enumerate details]. OR IF I DID NOT SEE A SERPENT LIKE THE BEAMS OF AN OLIVE-PRESS. Is this impossible? Was there not a serpent in the days of King Shapur  before which thirteen stables of straw were laced, and it swallowed then, all?  — Samuel answered: He meant 'as smooth as a bean, etc.' But are not all serpents smooth? — We speak [of one who declared that] its back was smooth [not on]y the neck].  Then let him [the Tanna] state 'smooth'? — He thereby informs us in passing that the beams of the olive-press must be smooth. How does this affect the law? — In respect of buying and selling: to tell you that if one sells the beams of an olive-press. the sale is valid only if they are smooth, but not otherwise.