תלמוד בבלי
נדרים
דף י״ח ע״א
ותיובתא דרב הונא - דמדקתני עלתה לו שניה בראשונה מכלל דנזירות שניה נמי חיילא עליה:
לא לעולם דאמר וכו' ומאי עלתה לו לבר מההוא יומא - למשלים אותו ושוב מקריב קרבנו ונמצא נזיר אותו יום שנדר עם ימי נזירות של שלשים יום:
אי נמי - להכי חייב נזירות שניה כגון שקיבל עליו שתי נזירות בבת אחת דאמר הרי עלי שתי נזירות להכי חייב שתים אי לאו שנשאל אבל אי אמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום אין נזירות חל על נזירות:
והלא דין הוא - שלא תהא נזירות חל על נזירות ולא שאר נדרים נדר על נדר:
ומה שבועה חמורה - מפרש לקמן אפ"ה אין שבועה חלה על שבועה:
הא קרא בעי - פשיטא ודאי דהא איכא חד יומא יתירא:
אם נשאל על הראשונה - שבא לפני חכם ושאל על שבועה ראשונה והתיר:
שניה חלה עליו - שאם עובר חייב משום שבועה שניה:
מדלא קתני חייב אחת - דאילו קתני חייב אחת הוה משמע נמי שעל כולן חייב אחת וכן אי קתני אינה אלא אחת הוה משמע נמי שכולן שבועה אחת היא ואי בצרה לה אזיל ליה חיובא אלא מדקתני אינו חייב ש"מ דחיובא חדא מיהא איתיה דאי נשאל על הראשונה שניה חלה עליו דהא דלא חיילא כי לא מיתשיל אראשונה משום דלית רווחא דראשונה עומדת דחייב עליה אבל כשנשאל על הראשונה חיילא השניה:
לישנא אחרינא חיובא הוא דליכא - על השניה במקום הראשונה:
הא שבועה איכא - כלומר שם שבועה עליה לכי מיתשיל אקמייתא:
לכדרבא וכו' - (אבל) כשנשאל על הראשונה חיילא השניה:
Sefaria
מסורת הש״ס