מועד קטן

לפי שאין המת משתכח מן הלב שלשים יום - כלומר כיון דמת אין משתכח מן הלב שלשים יום אם מספידו פחות משלשים יום לפני הרגל אתי למספד ברגל דעדיין לא שכחו:

דעביד בחנם - מ"ד משום מעות שזימן לרגל כיון דספדן עביד בחנם שפיר דמי ומ"ד לפי שאין המת משתכח מן הלב שלשים יום בחנם נמי אסור:

מתני' אין חופרין כוכין וקברות - לצורך מתים שדרכן לחפור כוכין וקברות לזמנן לצורך מתים שימותו דטירחא יתירא הוא:

מחנכין - מפרש בגמ':

נברכת - בריכה של כובסין ולית ביה טירחא כולי האי:

וארון עם המת בחצר - שהמת שם מותר לעשות ארון ולנסר הנסרים מתחילה לצורך הארון ולעשותו כולו אבל לא בחצר אחרת שלא יאמרו מלאכה אחרת היא:

ר' יהודה אוסר - להביא עצים ולעשותן נסרים לצורך הארון אא"כ היו מנוסרים בתחילה קודם י"ט:

גמ' גיהא ובר גיהא - בריכה גדולה שעושין בחצר שיכנסו בו כל השופכים בקיע בר גיהא בריכה קטנה שעושין סמוך לגדולה כדי שיכנסו המים היוצאין מן הגדולה לקטנה שהיא מליאה ונכנסין לקטנה:

וארון עם המת בחצר - כלומר כשמת בחצר (שפיר דמי) דמוכחא מילתא דלצורך המת עבידא מצי למיעבד ארון ובאותה חצר:

מנסרין המנוסרין - יש עמו נסרין מתוקנין מערב המועד דטורח גדול לעשותן במועד:

מתני' מפני ששמחה היא לו - מפרש בגמ':

מחזיר גרושתו - דאינה שמחה כל כך:

ועושה אשה תכשיטיה - הני תכשיטין דקא מפרש בגמ':

לא תסוד - בסיד מפני שניוול הוא אצלה עכשיו במועד שהיא תסוד בסיד ומצטערת:

ומסרגין את המטות - בגמ' מפרש:

גמ' מאי הוי - וכי שמחה אסורה ביו"ט:

דאין מערבין שמחה בשמחה - כלומר בעינן דלישמח בשמחת מועד לחודיה:

מפני הטורח - ליטרח לצורך נישואין וטירחא במועד אסור:

משום ביטול פריה ורביה - דאי שרי נשואין ביו"ט אין אדם נושא אשה כל השנה כולה אלא ממתין עד המועד שיהא עושה סעודה אחת למועד ולנשואין: