תלמוד בבלי
מועד קטן
דף כ״ד ע״ב
ואין עומדין עליו בשורה - אין צריך לעמוד עליו בשורה כשחוזרין מבית הקברות עוברין לפני האבל בשורה וכל אחד אומר לו תתנחם:
ברכת אבלים - ברכה שאומר ברחבה כדאמר בכתובות (ד' ח:):
תנחומי אבלים - כל שבעה הולכין לנחמו בביתו:
דלוסקמא - ארון:
הניטלת בכתף - באדם אחד:
באגפיים - בשני בני אדם דרך כבוד:
ואבריו כבן שתים - שאבריו גדולים:
מצהיבין - מרגישין ומצערין:
ניכר לרבים - שהיו מכירין כבר שהיה רגיל לצאת מן הבית:
מה הן בהספד - כמה יהא גדול שמצוה להספידו:
עניים בני שלש - לפי שהעני מצטער על בניו יותר מן העשיר לפי שאין לו שמחה אחרת:
יום אחד לפני עצרת - היה אבל:
הרי כאן ארבעה עשר - דעצרת חשוב כשבעה וזהו יום שלפני עצרת חשוב ז' דסבר כי האי תנא דלעיל (מועד קטן ד' כ.) דאמר אפילו יום אחד אפילו שעה אחת וכמאן דאמר עצרת כרגלים:
מתני' על מטה זקופה - יושבין המנחמין:
חולצין - כתפיהן: