תלמוד בבלי
מועד קטן
דף כ״ב ע״א
הלך גדול הבית לבית הקברות - אחר מטתו לקוברו ושהה שם ג' ימים:
מהו - מי חשבינן ליה כמאן דהוי בביתיה הואיל ולצורך המת הלך אתו:
מונה עמהן - דאבילות שלהם התחילה משחזרו פניהם מן המת ואבילות של גדול עד שיסתום הגולל:
לבני הצלפוני - מקום:
דלא אזליתו בתר ערסא - דמאן דאזיל בתר ערסא לא חיילא עליה אבילות עד שנסתם הגולל כשמוליכין המטה מבבל לא"י לקבור ואין כל הקרובים כולם יכולין לעלות עד א"י ומלוין המת פרסה או מיל וחוזרים:
מכי אהדריתו אפייכו מבבא דאבולא - משער החיצון של העיר ומגרשיה דאתיתו לביתא:
אתחילו מנו - ימי אבילות אע"ג דלא נקבר המת עד ימים רבים ואע"ג דאבילות אינו חל עד שיסתום הגולל לדידכו דלא מחזי חזרתכם כנסתם הגולל:
ה"ג והוא שלא עמדו מנחמין מאצלו - שבא בשביעי שחרית עד שלא עמדו מנחמין אצל זה שבבית:
ננערו לעמוד - מנענעים ורוצים לעמוד:
אמר מאן דהוא - אדם אחד מאן דהוה:
מפומיה דמריה - מר' אבא בריה דרבי חייא או רבי זירא:
אין הלכה אמרי - כלומר אין הלכה כרבי שמעון:
מדחה מטתו - ממהר להוציאו:
ממעט בעסקו - כגון סחורה: