תלמוד בבלי
מועד קטן
דף י״ב ע״א
מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור - ליתן מלאכה לנכרי בקיבולת כי עבדי ליה בשבתא דידעי כולי עלמא ואמרי היום בשבת יהב ליה והא דשרי בית הלל בפ"ק דשבת (ד' יז:) ליתן כלים לכובס בע"ש עם חשיכה ואפי' בתוך התחום משום דכביסה בנכרי מידי דלא מינכר וליכא חשדא אבל מידי דמינכר בתוך התחום אסור משום חשדא:
אבל אי איכא מתא דמקרבא להתם - אותן פועלים נכרים אסורים דאינהו ידעי דהני נכרים עבדי ליה מלאכה ואמרי בשבתא יהב להו:
אסור - דאמרי היום יהבו ליה:
סיועי הוה מסייע בתיבנא - שהיה נותן להם תבן למלאכה דהואיל והוא מסייע בהדייהו אסור:
אבוגנגרי - מסדרי שולחנות:
למיעבד עבידיתייהו - אם נשבר השלחן שרי לתקנו:
שרשויי - ריוח בעלמא כדי סעודתם דקא אכלי בהדייהו ולא קא חשיב מלאכה:
מקבלין קיבולת - נותנה לנכרי לעשותה אחר המועד:
אין מרביעין בהמה - משום דעביד מלאכה בחולו של מועד:
אין מרביעין - אין אוחזין הבהמה ומביאין עליה זכר:
בבכור - דקעביד ביה מלאכה וכתיב (דברים ט״ו:י״ט) לא תעבוד בבכור שורך:
לבקרות - מקום שיש שם בהמות והיא רובעת מעצמה:
מדיירין - מכניסין בהמה לשדה כדי שיוציאו זבל ומזבלין השדה:
אין מסייעין אותן - לבהמה לבא בשדה או אם נכרים הם אין מסייעין להם להסיען ממקום למקום כדי שתזבל כל השדה אפילו בבאין מעצמם:
לנער - לשמור כגון אם נכרים הם:
שכיר שבת - ששכרו כל השבוע לדייר שדהו:
שבוע - שמיטה:
מסייעין - כאילו של נכרים הוא:
ה"ג ועושה נכרי בשבת וי"ט ומסייעין במועד - דלא טרח מלאכה כלומר יכולין לסייע לאותו שכיר לדייר:
ומוסרין לו רועה אחד לנער צאנו - שמדיירין אותה הואיל ואינו שכיר לשבת ממש:
רבי אומר בשבת בטובה - אם רוצה שום אדם לסייע לאותו שכיר בטובתו עושה כלומר בחנם ולא בשכר:
מתני' בתוך הבור - שלפני הגת אותו כלי שהיין נופל בו מן הגת קרוי בור:
זולף וגומר כדרכו - כלומר מריק אותו בחבית וגף החבית במגופה גמורה:
עושה לו למודים - אינו יכול לגוף כדרכו אלא שיתפס היינו לימודין בשביל שלא יחמיץ שאם אינו סותמו מחמיץ:
גמ' וצריכא - למימר בתרוייהו בשני בבי דמתני' דמשחא ודחמרא ר' יוסי אומר זולף כו':
בההיא רישא דמתניתין:
קאמר רבי יוסי - זולף כדרכו:
דמשחא - יקיר ואיכא פסידא יתירא:
מודה ליה לר' יהודה - דאינו זולף וגף ממש אלא עושה לימודים עראי:
דלא כר' יוסי - דאמר גומר כדרכו ואינו צריך שינוי:
למישע - לגוף החבית:
סיני - רב יוסף:
הלכה כר' יוסי - דגף כדרכו:
בר שית סאוי ושייע מבר תמני ולא שייע - כלומר יפה שכר מוגף שמחזיק ששה סאין משכר שהוא בכלי גדול שמחזיק שמונה סאין:
כהלכות כותים - דאמרינן (חולין דף ד.) היכא דאחזיק אחזיק היכא דלא אחזיק לא אחזיק:
עקורות - כאשה עקרה שאין לאדם ממנה פרי אלא גופה:
ואין למידין זו מזו - דאימא כשם שזו מותרת כך זו מותרת כמו בכותים ולא אמרינן כי היכי דמחזיק בהאי מחזיק בהאי אלא לא ילפי הני מהני:
מר - דאמר זופתין חביתא חייש לפסידא ובחביתא איכא פסידא יתירא אי לא זפתי לה משום דנפיש יינא ובכוזתא ליכא פסידא יתירא כוזא כלי קטן:
מר - דאמר זופתין לכוזא דחייש לטירחא יתירא ובכוזא ליכא טירחא יתירא ובחביתא איכא טירחא יתירא:
Sefaria
מסורת הש״ס