מנחות

תלמוד לומר לכל בני אהרן תהיה - שלא יחלקו זה כנגד זה אלא בין כולם יחלקו המנחות:

שלא קמו - מנחות תחת זבחים:

בדלות - שאין מביא מנחה אלא בדלי דלות שנאמר אם לא תמצא ידו וגו' עד ולקח שתי תורים:

שהרי קמו תחתיהן בדלות - שהמחוייב קינין ואין לו יכול להביא מנחה:

תלמוד לומר ועל מחבת לכל בני אהרן - אם אינו ענין למנחות תנהו ענין לזבחים ועופות:

עשייתו ביד - מליקה בציפורן:

בכלי - בסכין:

יכול לא יחלקו בקדשי קדשים אבל יחלקו בקדשים קלים - שלא יתנו חטאת כנגד אשם ולא מנחת מאפה כנגד מנחת הסולת דכולם קדשי קדשים הן אבל יחלקו בקדשים קלים כגון שלמים כנגד תודה:

תלמוד לומר איש כאחיו - וסמיך ליה אם על תודה דמקרא נדרש לפניו ואיתקוש קדשים קלים לקדשי קדשים למנחות לענין חלוקה:

ואין קטן חולק - אבל אוכל בחלק אביו:

ההיא - ברייתא שאין חולקין:

מכל נפקא - וכל מנחה בלולה בשמן (ויקרא ז׳:י׳):

הא אפיקתיה - לכל מנחה בלולה לעיל בפ' כל המנחות (מנחות דף סג:) לכדרבי יוסי בר' יהודה דאמר מה כל האמור למטה שני מינין:

ההוא מוכל נפקא - ברייתא מכל והא דאם אינו ענין כו' תנהו ענין לחריבה של שעורין נפקא לי' ממנחה:

לרבות לוג שמן של מצורע - שהשיריים שמשתייר משל בהונות הוו לכהן:

מן האש כתיב - דדבר שממנו לאישים הוא דשיריים לכהנים אבל לוג שאין ממנו לאישים אימא לא ליהוי לכהן [להכי] כתב לכל קרבנם:

לרבות מנחת העומר ומנחת קנאות - שנקמצו ושיריים לכהנים ומריבוי אתיא דנקמצות ושיריים לכהנים:

והאי - מנחת העומר להתיר חדש אתיא:

ואידך - מנחת קנאות:

לברר - עון אתיא ולא לכפרה אימא לא יהו שיריה נאכלין קמשמע לן:

לרבות חטאת העוף - שנאכלת לכהנים:

נבילה היא - משום מליקה ולא תאכל קמשמע לן:

להכשיר אתי - ליחול עליה נזירות טהרה ולא יהא נאכל:

זה גזל הגר - דכתיב (במדבר ה׳:ח׳) אם אין לאיש גואל האשם המושב לכהן זה הקרן שאם גזל את הגר ומת הגר ורוצה להחזיר גזילו ואין לו יורשין יחזירנו לכהנים ויביא קרבן אשם על השבועה שכפר ונשבע לו:

שלך הם - כל הני דמתרבו מהאי קרא:

לקדש בו - כדאמר (קידושין דף נב: ע"ש) המקדש בחלקו בקדשי קדשים מקודשת: