מנחות

גלגול הקדש - לענין חלה:

פוטר - מן החלה אם נתגלגלה עיסה ביד הקדש ואחר כך נפדית:

ופדאתה חייבת - דביד הדיוט נתגלגלה:

שבשעת חובתה - היינו גלגול:

פטור - מן החלה הואיל ובהיותו עובד כוכבים נתגלגלה:

ספק - אם משנתגייר גלגלה או בהיותו עובד כוכבים גלגלה:

חייב - דלחומרא אזלינן והשתא מיבעי ליה להאי דגלגול עובד כוכבים פוטר מאן קתני לה:

ואפי' ר"מ ורבי יהודה דמחייבי התם - גבי מירוח מי פטרי הכא:

התם - היינו טעמא דמירוח עובד כוכבים אינו פוטר משום דתרי דגנך כתיבי דכתיב (דברים י״ב:י״ז) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וכתיב (שם יד) ואכלת לפני וגו' מעשר דגנך וכתי' (שם יח) ראשית דגנך חד למילף דיגונך ולא דיגון הקדש מירוח הקדש אייתור להו תרי דגנך למעט דיגון עובד כוכבים הוה דיגון עובד כוכבים מיעוט אחר מיעוט דתרי קראי ממעטי. ליה:

ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות - דיגון עובד כוכבים דחייב ואי קשיא מאי חזית דמרבית לדיגון עובד כוכבים רבי להקדש תריץ מסתברא עובד כוכבים הוה ליה לרבויי שכן נאכל בלא פדיון כשל ישראל:

ראשית ראשית - ראשית דגנך (שם) ראשית עריסותיכם (במדבר ט״ו:כ׳) מה להלן מירוח עובד כוכבים לא פטר דמרבינן לה ממיעוט אחר מיעוט אף גלגול עובד כוכבים אינו פוטר:

שהפריש פטר חמור - שהפריש שה לפדיון פטר חמור שנולד לו בהיותו עובד כוכבי':

וחלה - מעיסה שגילגלה בהיותו עובד כוכבים:

הא תרומתו אסורה - דמירוחו אינו פוטר כדמרבינן לעיל ממיעוט אחר מיעוט:

חלת עובד כוכבים בארץ - כלומר אפילו מתבואה הגדילה בארץ:

ותרומתו - מתבואת חוצה לארץ דאפי' גבי ישראל לא הויא אלא מדרבנן:

[הא תרומתו בארץ] - כלומר מכלל דתרומתו בארץ מדמעת דמירוח עובד כוכבים אינו פוטר אע"ג דגלגולו פוטר מחלה וקשיא לרבא דאמר מאן דמחייב בתרומה מחייב בחלה:

מדרבנן - כלומר לעולם הא דקתני לגבי חלה גלגול פוטר הנך תנאי היא דפטרי לעיל במירוח והא דקתני לעיל מדוקיא הא תרומתו אסורה מדרבנן הוי אסור:

גזירה משום בעלי כיסין - עשירים שלוקחין תבואה מחמרים ואי שרית ללוקח מן העובד כוכבים שלא יעשר דמירוח עובד כוכבים פוטר אתי למימר נמי לוקח מחמר ישראל פוטר ל"א משום בעלי כיסין שיש להן קרקעות הרבה וחסים על רוב מעשרות ויקנוהו לעובדי כוכבים וימריחום עובדי כוכבים ומפקע ליה ממעשר: