תלמוד בבלי
מנחות
דף ס״ו ע״ב
אין אור לשון קלי אלא דבר אחר - אם הוא מהבהבין אותו ממש באור אינו נקרא קלי:
דבר קליל - בכלי נחושת קלל:
אלא דבר אחר נקרא קלי כלומר על ידי דבר אחר:
אבוב של קליות - מוכרי קליות:
אם אביב קלוי - אם עד שלא יטחן נעשה קלוי דהא קלוי דקרא אאביב קאי או גרש קלוי דלאחר טחינה נעשה קלוי וקלוי דקרא אגרש קאי:
הפסיק הענין - דלא קאי אגרש:
רך ומל - נמלל ביד:
וכן הוא אומר - דדרשינן נוטריקון:
בצקלונו - ב' בא צ' ויצק ל' לנו ו' ואכלנו נ"ו ונווה היה נאה היה הלחם:
נתעלסה - במנאפת כתיב שאומרת למנאף נשא ונתן בינינו ונעלה למטה ונשמח:
ונתחטא - נטייל כמו (תענית דף יט.) בן מתחטא לפני אביו:
כנף רננים - בר יוכני:
נעלסה - נוטריקון נושא ביצתו עולה למעלה ונתחטא ומורידו בקנו שאינו מטיל ביצתו עד שיעלה בקן המיוחד לו נ' נושא ע"ל עולה ח' חטוי והאי חטוי לשון הורדה כדתנן במסכ' יומא (דף נח:) התחיל מחטא ויורד:
כר מלא - האי כר לשון כרים וכסתות שיהא הזוג של קליה מלא בגרעין שיהא הגרעין מבושל כל צורכו:
מירוח - הוא גמר מלאכה למעשר:
אינו פוטר - דאפי' הכי חייב במעשר:
פודה מיד גזבר - שאר חיטין הנצמחים ביד גזבר יוכיח שפטור מן המעשר מדקאמרי ליה הכי מכלל דהוא מודה דמירוח הקדש בעלמא פוטר דאי אינו פוטר מאי קאמרי ליה:
היא היא - כלומר (הא) כי היכי דהכא פליגי הכי [נמי] פליגי בפודה מיד גזבר:
ר"ע מחייב - בקמח הנותר מעשרון של עומר קמיירי:
לפי שלא ניתנו מעות הקדש אלא בצורך להם - לעשרון אבל האחר לא קידש הלכך לאו מירוח הקדש הוא דהא לאו קדוש אלמא מירוח פוטר והכא משום דלא ניתנו מעות הוא:
מירוח הקדש פוטר - כגון המקדיש עומרים גדשים ומרחן גזבר פטורין מן המעשר לעולם כדמפרש לקמן דגנך ולא דיגון הקדש:
ומשל עובד כוכבים - כגון הלוקח מן העובד כוכבים דקסבר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר:
ומשל כל על של כל וכו' - כלומר מאיזה שירצה יתרם על חבירו ואפילו משל עובדי כוכבים וכותיים על של ישראל אלמא מירוח עובד כוכבים אינו פוטר והוו להו שניהם חייבין:
אבל לא משל ישראל כו' - דקסבר רבי שמעון מירוח העובד כוכבים פוטר והוה ליה מן הפטור על החיוב ומן החיוב על הפטור:
Sefaria
מנחות פ״ד. · מִשְׁלֵי ז׳:י״ח · בְּמִדְבַּר כ״ב:ל״ב · שבת ק״ה.
מסורת הש״ס