מנחות

מנחת חובה - חוטא דהאי קרא דהגשה במנחת נדבה כתיב:

מנחת סוטה תוכיח - שאינה טעונה שמן ולבונה וטעונה הגשה כדאמרי' לקמן והקריבה לרבות מנחת סוטה להגשה:

במנחת סוטה כתיב (במדבר ה׳:כ״ה) והניף את המנחה מנחת חוטא ומנחת נדבה [אין] טעונין תנופה כדקתני במתני':

מנחת חוטא לא הוכשרה לבא אלא בעני - דכתיב בויקרא בקרבן עולה ויורד והביאה אל הכהן וקמץ וגו': ורבי שמעון ותנא קמא לא פליגי אלא מר דריש חדא ומר דריש חדא:

וכן הוא אומר - במנחת סוטה והקריב אותה אל המזבח:

והלא דין הוא - ולא בעי קרא למנחת סוטה:

מה מנחת חוטא כו' טעונה הגשה - כדרבינן לעיל מאת המנחה:

מנחת העומר באה שעורין בפרק רבי ישמעאל (לקמן מנחות סח:):

ולא הוכשרו לבא קמח - אלא סולת דבמנחת חוטא כתי' עשירית האיפה סולת (ויקרא ה׳:י״א) ובעומר כתיב (שם ב) מגרשה ומשמנה דהא דכתיב בויקרא וכי תקריב מנחת בכורים במנחת העומר כתיב וגרשה היינו סלת ובמנחת סוטה כתיב קמח שעורים:

ת"ל והקריבה - לרבות מנחת סוטה הואיל ולא אתא מדינא:

אבל מנחת העומר לא צריכא קרא - וא"ת לר' יהודה והקריב מאי דריש ביה תריץ ומוקי לה להך דרשה דדריש רבי שמעון לקמן מן והקריב והקריבה להוציא שתי הלחם ולחם הפנים:

לברר עון - לידע אם טמאה אם לאו הלכך (לאו) חשיבא היא:

ורבי שמעון - דמצריך קרא למנחת העומר פריך הכי מה להנך שכן מצויין אפי' מאה פעמים בשנה אם אירע הדבר תאמר בעומר דפעם אחת ותו לא:

והא מצוייה טפי - דבכל שנה היא:

וקפריך תנא או אינו אומר והבאת לא למנחת סוטה ולא לעומר אלא לומר ולרבות שיחיד מתנדב מנחה אחרת שאינו מענין אלו ה' מנחות האמור בפרשה (ויקרא ב׳:ד׳) סלת ומחבת ומרחשת ומאפה שיש בה שתים דכל הנך חיטין הן כדכתיב סלת וסלת חטין וקאתי והבאת לרבות שיחיד מתנדב מן השעורין:

ומביאין מן השעורין חובת מנחת העומר:

(ת"ל אלה) להך דרשה אלא ללמד על העומר:

הרי עלי מנחה - סתם שמביא כל אלה חמישתן בעל כרחו:

מאלה - מקצת אלה:

רבי שמעון אומר את המנחה - אמרנו לרבות את שאר מנחות כגון של חוטא להגשה יכול שאני מרבה הימנו אף שתי הלחם ולחם הפנים:

מאלה - משמע מיעוטא כלומר אין טעון הגשה אלא הדומה לאלו:

והא אפיקתיה - לרבות מנחת סוטה:

והקריב - מצי למכתב וכתיב והקריבה ממעטה מנחת נסכים דמשמע מיעוט אותה דאיירי בה ולא אחרת: