מנחות

מי קאמר במשנתינו - דמשמע משנה ולא ברייתא:

קרע הבא בשני שיטין - אם נתקרע גליון של ספר תורה ונכנס הקרע בשני שיטין בתוך הכתב יתפור:

בשלש אל יתפור - אלא יסלק את היריעה:

עתיקא - קלף ישן מיגניא קריעה:

אפיצן - הוי שחור כעתיקא אפיצן מתוקן הקלף בעפצין שקורין גל"ש:

והני מילי - דתופר:

בגידין - יתפור אבל לא בגרדים פינדי"ש בלע"ז:

בין דף לדף - אם נקרע עד כנגד הכתב שאילו היה בכתב היה יותר מג' שיטין:

ובין שיטה לשיטה - אם נקרע יתפור או לא יתפור:

שתים שתים - שיטות קצרות שיטה שיטה בת שתי תיבות:

שתים בזו וג' בזו וא' בזו מאי:

כל שכן - דכשרה שעשאה כשירה דאז ישיר משה ששיטה אחת ארוכה ושיטה אחת קצרה שאין ממלא כל השיטה:

או שירה כמותה - שכתב השירה כשאר התיבות אריח על גבי אריח:

שתים שלש ואחת - היינו כשירה:

שלא יעשנה כקובה - כזה כאהל רחב מלמטה וקצר מלמעלה דהיינו אחת שתים שלש:

זנב - שלש שתים ואחת כזה:

על הארץ בשיטה אחרונה - כלומר אין בשיטה אחרונה אלא שתי תיבות הללו:

בסוף שיטה - היו מתחילין לשיטה אחרונה כזה:

בתחילת שיטה - היו מתחילין לשיטה אחרונה כזה:

מ"ד בסוף שיטה - כדי שיהו שמים על הארץ דמשמע כדכתיב כי כגבוה שמים על הארץ כן יאריך ימיכם:

ומ"ד בתחילת שיטה - כלומר בעי ארחוקי ארץ משמים דהכי משמע כי היכי דמרחקא שמים מארץ כן יאריכו ימיכם:

דכריך לה מאחד כלפי שמע - לאחר שנכתבה כופלה מצד שמאל לצד ימין כשהניחה בדלת והיינו מאחד כלפי שמע שראש השורה שמע ישראל וסופה יי' אחד והתחיל לכופלה מאחד וקיפל ובא עד שמע:

דוכסוסטוס - קלף שלא נקלף:

כמין דף - כמין עמוד שבספרים ארוכה וקצרה: