תלמוד בבלי
מנחות
דף כ״ד ע״ב
מדרס - ששכב עליו זב:
ועשאו וילון - פרשו לפני הפתח וקבעו שם:
טהור מן המדרס - ולא יטמא עוד אדם שהרי אין עשוי למדרס וכל שאינו ראוי למדרס אינו טמא מדרס דאמרינן במסכת חגיגה (דף כג:) מי שמיוחד לישיבה יצא זה שאומר לו עמוד ונעשה מלאכתנו אבל טמא מגע מדרס לטמא אוכלים ומשקים כמי שנגע במדרס:
אלא - להכי מהני ליה וילון שאם נגע בו זב קודם שעשאו וילון והיו עליו שתי טומאות מדרס ומגע עכשיו טהור מן המדרס מלטמא אדם או כלים ונשארה עליו תורת מגע לאוכלין ומשקין:
כי נגע בו זב מיהא טמא - נמי טומאת מגע אפי' לבסוף לאחר שנטמא מדרס חלה טומאת מגע להאי עניינא שכשיעשנו וילון ויטהר מן המדרס תחול עליו טומאת מגע:
ואמאי נימא הא שבע ליה - טומאת מדרס:
דילמא מקמי מדרס - נגע בו ואח"כ דרס עליו דהכא ליכא למיפרך הא שבע ליה משום דטומאה אחרינא חמורה מן הראשונה וחלה עליה אבל הכא גבי עשרונות דאידי ואידי ראשונה ושניה קלה היא דבין זו ובין זו טומאת אוכלין היא ולא חיילא שניה כלל:
אלא מסיפא - נפקא דלא אמר שבע לה טומאה:
תחתון טומאת מדרס - שאפילו י' מצעות תחתיו כולן מטמאות מדרס:
מגע מדרס - משום דנגע בעליון ונפקא מינה שכשיעשנו לתחתון וילון ויטהר מן המדרס עדיין יהא טמא טומאת מגע:
לימא שבע ליה - טומאת מדרס:
הכא בזה אחר זה - גבי חצאי עשרונים:
אבוד וראשון מצטרפין - ונטמא הראשון מחמת זה בצירוף כלי:
מופרש - שהפריש תחת זה אינו מצטרף לפסול עמו שהרי לא הופרש ע"מ להצטרף עם האבוד שהרי שניהם אבודים:
בני ביקתא דהדדי - בני בית אחד הן שכולן מכח מנחה אחד באו:
ביקתא - בי עקתא בית צר:
קמץ מן הראשון שניהם האחרים אין נאכלין - שהרי שניהם נזקקין לקומצו של ראשון וקומץ אינו מתיר אלא עשרון אותו חצי שהופרש ממנו ואחד מן החצאין הללו וכיון דלא ידע איזהו לא נאכל לא זה ולא זה:
ושירי' דידיה - דאותו חצי עשרון ראשון שהופרש ממנו הקומץ:
והא איכא דנקא דקומץ דלא קריב - דהא תילתא דהאי קומצא אינו חשוב מחמת חצי עשרון השלישי הוא שהרי שלשתן הוזקקו לקומץ זה הילכך הוי האי קומץ חסר תילתא דמטי דנקא לכל חד משני חצאי עשרונים המכשירים את המנחה דנקא ששית דנקא קומץ לכל חצי עשרון מן השנים שהמנחה נכשרת בהן:
אמר רב אשי - הנך תרתי פירכי לאו פירכי דכיון דלא קמץ אלא מן האחד קמיצת המנחה בדעתא דכהן תליא וכהן כי קמץ אדעתא דעשרון חד הוא דקמץ הילכך קומץ קרב שירי ראשון נאכלין והשנים אינן נאכלין משום דאין לעמוד על סופו איזה מהן נצטרף עם הראשון בדעת הכהן להיות ניתר בקומץ: