תלמוד בבלי
מכות
דף ז׳ ע״א
אילעא וטוביה - עדי הלואה היו קרובין אל הערב:
מתני' לפני אותו בית דין - שנתחייב בו:
אין סותרין - לחזור ולישא וליתן אולי יזכה:
אילו היינו - בימים שסנהדרין דנו דיני נפשות לא נהרג בה אדם כדמפרש בגמרא שבדקו את העדים בדבר שלא ידעו להשיב:
אף - אם היו עושים כן היו מרבין שופכי דמים שלא יראו מב"ד:
גמ' מפני זכותה של ארץ ישראל - אולי תועיל למצוא לו פתח של זכות:
מה ת"ל בשעריך - שופטים ושוטרים תתן לך וגו':
אתה מושיב כו' - אתה חייב להושיב בכל פלך ופלך כו' פלך הפרכיא:
אם תמצא לומר שלם הרג - שיאמרו בדקנוהו לאחר מיתתו מכל שמונה עשרה טריפות:
ראיתם כמכחול בשפופרת - ואין עדים מסתכלין בכך שפופרת קנה חלול שנותנין בו כחול לכחול עינים מכחול הוא קיסם דק שבו נוטלין הצבע מתוך הקנה:
ורבנן - דמחייבי מיתה על הערוה היכי דייני באיזו עדות הם הורגים הואיל ולאו הכי בדקי:
משיראו כמנאפים - משינהגו ענין ניאוף ששוכבין בקירוב בשר ונוהגים כדרך תשמיש:
מתני' היה מעגל במעגילה - טחין היו גגותיהן בטיט והגגות לא היו משופעין אבל הטיט משפעין מעט כדי שיזובו המים וטחין אותן בחתיכת עץ עבה וחלקה ובה בית יד ודוחפה לצד השיפוע וחוזר ומושכה אליו וחוזר ודוחפה (לצד) והטיט מתמרח ומחליק ובדחיפתו קורהו מעגל ובמשיכתו קורהו מושך ושם העץ מעגילה:
היה משלשל חבית - מן הגג:
היה יורד - ההורג בסולם ונפל מן הסולם והרג בגופו את חבירו גולה דכל הני דרך ירידה נינהו וגבי גלות דרך ירידה בעינן כדמפרש בגמרא ויפל עליו:
אבל היה מושך - ונשמטה מעגילה מידו ונפלה:
Sefaria
מסורת הש״ס