קידושין

כי אמרה לא נמי הוו קידושין - בתמיה:

דשתקה מישתקה - ולא רצתה דקאמר ה"ק לא אמרה רוצה אני:

לא כלום היא - דהאי דשתקה משום דלא איכפת לה הוא:

מי דמי - שתיקה דהכא לשתיקה דהתם:

התם - גבי כנסי בפקדון מעיקרא בתורה שמירה קבילתיה כי הדר אמר התקדשי לי בו סברה אי שדינא ליה כו' הילכך לא שדתינהו והאי דלא מחאי משום דלא איכפת לה אבל גבי ציפתא מעיקרא בתורת קידושין קבלתיה ונהי דציפתא לית בה שוה פרוטה כי הדר ואמר תקדוש בזוזי דאית בה אי לא ניחא לה תשדינהו דהא לא נתחייבה בשמירתה ומדלא שדתינהו ש"מ נתרצית בקידושין:

דינא גמירי - וידעה כיון דלא קבלה נטירותא עלה אי שדיא להו לא תחייב:

לא שמיע לן - לא הוא אמר לנו ולא אחר משמו:

חושו לה - ואצרכוה גיטא:

וורשכי - בינדלו"ש (בינדיל"ש: אגדים, חגורות) :

גזל - דלא יהיב דמי:

חמסן - דיהיב דמי אבל לא נתרצו בעלים מעולם למכור:

בדשדיך - שדבר בה קודם לכן ונתרצית להתקדש לו דהתם כי שתקה משום דניחא לה הוא:

נימא מקודשת סתם - ולא איצטריך לפלוגי ולמימר דכי אמרה לא אינה מקודשת שאף הקטנים יודעים בו:

כי התם - כדתנא בההיא דלעיל בשעת מתן מעות מקודשת:

לא רצתה דאישתיקה - וקבילתיה ואפ"ה אינה מקודשת דדידה שקלה ולאחר מתן מעות אפילו רצתה דאמרה אין לא מקדשה דמעיקרא קבלתיה בחובה וכי הדר אמרה אין לא קיהיב לה מידי:

ואלא קשיא הך כו' - מסקנא דמנא תימרא היא:

לנקוטינהו לשמעתתיה - נתקבצו לבהמ"ד ואמרו כל ששמע שמועה חדשה מפיו יאמרנה באזני חביריו כדי לצרפם שלא ישתכחו:

קונין - בחליפין שלף איש נעלו (רות ד׳:ז׳):

הדר יתבי וקאמרי - בשמעתיה דר' אסי הא דאמר רב יהודה כו' א"ר אסי עלה קשים לעולם דיינים המורים הוראה בעריות ואינם בקיאין יותר מדור המבול:

פרצו - כמו וכן יפרוץ (שמות א) מולדין בנין:

מאי משמע - מהכא קשים לעולם דקאי על כן תאבל אאשת איש:

כדמתרגם רב יוסף - דהוה בקי בתרגום נביאים שתרגם יונתן בן עוזיאל דהאי פרצו דמים בדמים נגעו באשת איש קאי:

כי מפני אלה אבלה הארץ - בעלמא כתיב מיהא שמעינן מינה דאכל חדא קאמר על כן תאבל דהא אלה חדא מהנך דקרא קמא היא: