תלמוד בבלי
כתובות
דף נ״א ע״א
יתום ויתומה - אח ואחות ונכסיהם ביד אפוטרופוס:
העלו ליתום בשביל יתומה - העלו ליתום מזונות יתירים שתיזון אחותו עמו:
דאיכא תרתי - אחותו ותשמשנו:
מוציאין - מן היתומים:
מוציאין לבנות מן הבנים - למזונות ולפרנסה:
ולבנות מן הבנות - לקטנות מן הגדולות אם אין שם אלא בנות והחזיקו גדולות בנכסים מוציאין מידם וחולקות בשוה והכא ליכא מזוני שאין הבנות נזונות מן הבנות לפי שכולן שוות בירושה:
ולבנים מן הבנים - לקטנים מן הגדולים לחלוק בשוה:
אבל לא לבנים מן הבנות בנכסים מועטין - שאין בהן כדי לזון אלו ואלו עד שיבגרו דאמרי רבנן הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים:
לפרנסה - לנדוניא:
מתני' ולא כתב לה כל נכסים כו' - חייב להיות כל הנכסים אחראין לה ולא יכול לומר לה אין ליך אלא שדה הכתובה לך בשטר כתובתיך:
ובכהנת - שאינו יכול לקיימה משנשבית כותב לה אפרקינך ואהדרינך למדינתך לפי שאשת כהן אסורה לבעלה אם נאנסה:
אינו רשאי - שכבר נתחייב בפדיונה משנשבית:
חייב לרפאותה - שהרפואה כמזונות:
רשאי - שאין אדם חייב לזון גרושתו:
גמ' פלוגתא דרבי מאיר ורבי יהודה - בפרק אע"פ:
והיא כותבת התקבלתי כו' - לשון שובר ואפי' לא נתקבלה ולר' מאיר אינה יכולה למחול בעודה תחתיו ומתני' נמי דקתני לא כתב לה כתובה גובה כתובתה שלימה קא סלקא דעתך ואפילו מחלה:
אחראין לכתובתיך חייב - שנשתעבדו נכסיו וקס"ד נשתעבדו בכל דין שעבוד כאילו נכתב בתוך השטר ואם ימכור נכסיו תטרוף לקוחות:
אתאן לר' יהודה - דאמר שטר שלא נכתב בו אחריות לא מדעת המלוה נעשה אלא סופר טעה והרי הוא כמי שנכתב וטורף מן המשועבדים:
Sefaria
כתובות נ״ב: · יבמות קי״ג. · כתובות ס״ח: · כתובות ס״ט: · כתובות נ״ד: · כתובות נ״ו:
מסורת הש״ס
כתובות נ״ד: · כתובות נ״ו: · יבמות קי״ג. · כתובות ס״ח: · כתובות ס״ט: