כתובות

הכי גרסינן ואימא היכא דהדרא לבי נשא תהדר למילתא קמייתא - מי הויא כמי שלא נמסרה בעיא בעלמא היא ואינה קושיא כל כך אלא דקתני מתני' הרי היא ברשות הבעל ומשמע ואפי' חזרה מן הדרך לבית אביה כבר יצאה מרשות האב וכיון דלא נפקא לן מסירת שלוחין אלא מקרא יתירא דבית אביה אימא היכא דהדרא בית אביה קרינן ביה ואם זינתה תהא בסקילה:

כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל - דלא הדרא למילתא קמייתא למיהוי כמי שלא נמסרה:

מה תלמוד לומר - למה הוצרך לכתוב יקום עליה וכי מי יפר לה והלא לא נאמרו מפירים אלא אביה בבתו עד שלא ניסת ובעלה משניסת וזו שנתארמלה משניסת מוצאת מכלל אב ומכלל בעל:

אלא הרי שמסר כו' - כלומר לא בא הכתוב לאלמנה ולגרושה מן נשואין דהא כתיב בה אם בית אישה נדרה אישה יפירנו והרי אין אישה קיים אלא לאלמנה ע"י מסירת שלוחין שעד עכשיו לא פירשו לך הכתובים אלא משפט נודרת בבית אביה ומשפט נודרת בבית אישה וזו שנדרה בדרך משמסרוה לשלוחין אין אני יודע היאך אני קורא בה אם בית אביה אם בית אישה לפיכך בא כתוב זה ולמדך שלא תקרא לה בית אביה אלא בית אישה ולא נתרוקנה רשות לאב במיתתו של בעל ושוב אינו יכול להפר אלמא לא הדרא למילתא קמייתא דאילו נתארמלה מן האירוסין עד שלא נמסרה לשלוחין תנן במסכת נדרים (דף ע.) מת הבעל נתרוקנה רשות לאב וילפינן לה מקראי:

אף אנן נמי תנינא - במתניתין כי ההיא ברייתא דתניא לעיל הרי זו בחנק:

מאורסה ולא נשואה - נכנסה לחופה ואע"פ שלא נבעלה דאי נבעלה הא תנא ליה בתולה:

נכנסה לרשות הבעל בעלמא - תנן ולא תנן בה נכנסה לחופה:

מתני' האב אינו חייב במזונות בתו - בחייו ובגמ' מפרש אמאי נקט בתו:

זה מדרש דרש ר' אלעזר ב"ע - ביום שמנוהו נשיא:

בכרם ביבנה - על שם שהיו יושבין שורות שורות ככרם:

הבנים יירשו והבנות יזונו - שתי תקנות תקנו ב"ד בתנאי כתובה הבנים יירשו כתובת בנין דכרין דתנן במתניתין (לקמן כתובות דף נב:) בנין דכרין דיהויין ליכי מינאי אינון ירתון כסף כתובתך יתר על חולקהון דעם אחוהון והיינו הבנים יירשו כתובת בנין דכרין ולקמן בשמעתין מפרשינן לה מאי היא:

והבנות יזונו - בנן נוקבן די יהוויין ליכי מינאי אינון יהווין יתבן בביתי ומיתזנן מנכסי עד דתיבגרון או עד דתלקחון לגוברין:

מה הבנים אין יורשין - כתובת אמן אלא לאחר מיתת אביהן דהא אינון ירתון תנן והכי מפרש לה ביש נוחלין דהאי הבנים יירשו אכתובת בנין דכרין קאי:

גמ' חובה לזון הבנות - תנאי כתובה הוא:

אין נזונין - אפילו מצוה אין כאן:

האמר בנים נמי מצוה - ולא חובה:

אפילו מצוה ליכא - לא בבנים ולא בבנות:

איבעית אימא רבי מאיר והכי קאמר כו' - כלומר בתו דנקט לאו למידק הא בנו חייב אלא משום דרבי מאיר עדיף ליה בנו אי נקט אינו חייב במזונות בנו הוה אמינא בנו הוא דחובה ליכא מצוה איכא אבל בתו אפילו מצוה ליכא להכי תנא אינו חייב בבתו למימרא דמצוה מיהא איכא וה"ה לבנו דחובה מיהא ליכא: