Ketubot — Daf 49a

ואימא היכא דהדרא לבי נשא הדרא למילתא קמייתא אמר רבא ההוא כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל

דתנא דבי רבי ישמעאל (במדבר ל, י) ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה מה תלמוד לומר והלא מוצאת מכלל אב ומוצאת מכלל בעל

אלא הרי שמסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל ונתארמלה בדרך או נתגרשה היאך אני קורא בה בית אביה של זו או בית בעלה של זו אלא לומר לך כיון שיצאה שעה אחת מרשות האב שוב אינו יכול להפר

אמר רב פפא אף אנן נמי תנינא הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה והיא בבית אביה בשלמא נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורסה ולא נשואה בבית אביה למעוטי מאי לאו למעוטי מסר האב לשלוחי הבעל

אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא הבא על אשת איש כיון שנכנסה לרשות הבעל לנשואין אף על פי שלא נבעלה הבא עליה הרי זה בחנק נכנסה לרשות הבעל בעלמא שמע מינה:

מתני׳ האב אינו חייב במזונות בתו זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה הבנים יירשו והבנות יזונו מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת האב אף הבנות אין ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן:

גמ׳ במזונות בתו הוא דאינו חייב הא במזונות בנו חייב בתו נמי חובה הוא דליכא הא מצוה איכא מני מתניתין לא רבי מאיר לא רבי יהודה ולא רבי יוחנן בן ברוקא

דתניא מצוה לזון את הבנות קל וחומר לבנים דעסקי בתורה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מצוה לזון את הבנים וקל וחומר לבנות משום זילותא ר' יוחנן בן ברוקא אומר חובה לזון את הבנות לאחר מיתת אביהן אבל בחיי אביהן אלו ואלו אינן ניזונין

מני מתניתין אי רבי מאיר הא אמר בנים מצוה אי רבי יהודה הא אמר בנים נמי מצוה אי רבי יוחנן בן ברוקא אפי' מצוה נמי ליכא

איבעית אימא רבי מאיר איבעית אימא ר' יהודה איבעית אימא רבי יוחנן בן ברוקא

איבעית אימא ר' מאיר והכי קאמר האב אינו חייב במזונות בתו והוא הדין לבנו הא מצוה בבתו איכא קל וחומר לבנים והאי דקתני בתו הא קמ"ל

But might not one suggest that if she  returned  to her parental home she resumes her former status?  — Raba replied: A Tanna of the school of R. Ishmael has long ago settled this difficulty. For a Tanna of the school of R. Ishmael taught: What need was there for Scripture to state, But the vow of a widow, or of her that is divorced, even everything wherewith she bath bound her soul, shall stand against her?  Is she not free from the authority of her father  and also from that of her husband?  [The fact], however, is that where  her father had delivered her to the agents of her husband, or where the agents of her father had delivered her to the agents of her husband and, on the way,  she became a widow or was divorced  [one would not know] whether she was to be described as of  the house of her father  or as of the house of her husband;  hence the need for the text  to tell you that as soon as she has left her father's authority,  even if only for a short while, he may no longer annul her vows. Said R. Papa: We also learned [a similar ruling]:  A man who has intercourse with a betrothed girl incurs no penalties  unless she is a na'arah,  a virgin, betrothed, and in her father's house.  Now one can well see that 'na'arah' excludes  one who is adolescent, 'virgin' excludes  one with whom a man has had intercourse, and 'betrothed' excludes one who married [by entry into the bridal chamber].  What, [however, could the expression] 'in her father's house' exclude? Obviously this:  [The case where] her father delivered her to the agents of the husband. R. Nahman b. Isaac said: We also learned [a similar ruling]:  Should one have intercourse with a 'married woman'  the latter,  provided she entered under the authority of her husband,  although no intercourse had taken place, is to he punished by strangulation.  'She entered under the authority of her husband' [implies]  in any form whatever.  This is conclusive proof. MISHNAH. A FATHER  IS UNDER NO OBLIGATION TO MAINTAIN HIS DAUGHTER. THIS EXPOSITION  WAS MADE BY R. ELEAZAR B. AZARIAH  IN THE PRESENCE OF THE SAGES IN THE VINEYARD OF JABNEH:  [SINCE IT WAS ENACTED THAT] THE SONS SHALL BE HEIRS [TO THEIR MOTHER'S KETHUBAH]  AND THE DAUGHTERS SHALL BE MAINTAINED [OUT OF THEIR FATHER'S ESTATE,  THE TWO CASES MAY BE COMPARED:] AS THE SONS CANNOT BE HEIRS EXCEPT AFTER THE DEATH OF THEIR FATHER, SO THE DAUGHTERS CANNOT CLAIM MAINTENANCE EXCEPT AFTER THE DEATH OF THEIR FATHER. GEMARA. [Since it has been said that] he is UNDER NO OBLIGATION TO MAINTAIN HIS DAUGHTER Only, it follows  that he is under an obligation to maintain his son, [and in the case of] his daughter also, since he is only exempt from  legal OBLIGATION he is, obviously, still subject  to a moral duty; who, [then, it may be asked, is the author] of our Mishnah? [Is it] neither R. Meir nor R. Judah nor R. Johanan b. Beroka? For it was taught: It is a moral duty  to feed one's daughters, and much more so ones sons, (since the latter are engaged in the study of the Torah);  so R. Meir. R. Judah ruled: It is a moral duty to feed ones sons, and much more so one's daughters, (in order [to prevent their] degradation).  R. Johanan b. Beroka ruled: It is a legal obligation to feed one's daughters  after their father's death; but during the lifetime of their father neither sons nor daughters need be  fed.  Now who [could be the author of] our Mishnah? If R. Meir, he, surely, [it may be objected] ruled that [the maintenance of] sons [was only] a moral duty.  If R. Judah, he, surely ruled that also  [the maintenance of] sons [was only] a moral duty.  And if R. Johanan b. Beroka [should be suggested, the objection would be: Is not his opinion that] one is not even subject to  a moral duty?  — If you wish I might say [that the author is] R. Meir; If you wish I might Say: R. Judah; and if you prefer I might Say: R. Johanan b. Beroka. 'If you wish I might say [that the author is] R. Meir', and it is this that he meant:  A FATHER IS UNDER NO OBLIGATION TO MAINTAIN HIS DAUGHTER, and the same law applies to his son. [Maintenance], however, is a moral duty in the case of his daughter and, much more so, in the case of his sons; and the reason why  HIS DAUGHTER was mentioned  was to teach us this: