כתובות

ואלא מאי גדולה חזקה - דקאמר ר' יוסי למה לנו [לחוש] להשבית חזקתם כי מה יש לחוש לבטלה:

בתרומה דרבנן - שהרי בגולה היו שאין שם תרומה מן התורה דכל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ כדאמרינן בקידושין (דף לו:):

ואיבעית אימא השתא נמי בתרומה דרבנן אכול - תרומת פירות האילן וירק:

דאורייתא - דגן תירוש ויצהר לא אכול ומש"ה לא קשיא למ"ד מעלין מתרומה ליוחסין דכי מסקינן ליוחסין מתרומה דאורייתא כו':

דאיכא למיגזר משום תרומה דאורייתא - שהרי לארץ באו ומצויה שם תרומה גמורה דאורייתא מה שלא היה מצוי להם בגולה ויש לחוש פן יאכילום בה:

לא במידי דאקרי קדש - והיינו תרומה:

וכל זר לא יאכל קדש - בתרומה משתעי דכתיב בפרשה לעיל מיניה ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים ואוקמינן בתרומה ביבמות בהערל (יבמות דף עד:):

ולא במידי דאקרי קדשים - אפילו חזה ושוק של שלמים הנאכלים לנשי כהנים ולעבדיהם:

ואמר מר - ביבמות בפרק יש מותרות בבת כהן שניסת לישראל ונעשית אלמנה וגרושה וזרע אין לה שחוזרת לתרומת אביה ואינה חוזרת לחזה ושוק ויליף לה מהאי קרא כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל עוד:

חזקה לכהונה - להעיד עליו שהוא כהן:

נשיאות כפים בבבל - הרואהו נושא כפיו בבבל מעיד עליו בכל מקום שהוא כהן ומקבלין הימנו לפי שיש שם ישיבה וב"ד קבוע בודקין אחר נושאי כפים אבל אכילת חלה ותרומה אינה חזקה דחוצה לארץ לאו דאורייתא תרומה דיליה ולא קפדי כולי האי:

ואכילת חלה בסוריא - היא ארם צובה שכיבשה דוד וחיברה לא"י וקסבר האי תנא כיבוש יחיד שמיה כיבוש וחלתה ותרומתה דאורייתא וקס"ד תנא חלה וה"ה לתרומה:

וחילוק מתנות - דהזרוע והלחיים:

בכרכין - ואע"ג דאיסורן אין איסור לזרים הואיל וכרכים מקום שווקין הן ומצויין בו עוברים ושבים המכירין בו אי לאו דכהן הוה לא מחציף נפשיה:

לא לתרומה - הרואהו נושא כפיו בבבל או אוכל חלה דווקא בסוריא והעיד עליו בא"י מקבלין עדותו להאכילו תרומה אבל לא ליוחסין:

מה אכילת חלה - עדות חזקתה:

ליוחסין - דאי לתרומה פשיטא היא גופה תרומה היא וכבר הוחזק בה:

ומסקינן מחלה דרבנן כו' - דאי לאו כהן הוא לא הוו ספו ליה חלה גזירה משום תרומה:

וכדאפיך - לקמן מפרש:

נשיאות כפים וחילוק גרנות - דתרומה:

בא"י - נושאי כפים דאיכא ב"ד קבועין ובדקי וחילוק גרנות קס"ד השתא דתרומה בזמן הזה דאורייתא וכיון דעון מיתה איכא מסקינן מינה ליוחסין:

בסוריא וכ"מ ששלוחי א"י מגיעין - להודיע לגולה יום שקידשו ב"ד את החדש לעשות פסח בזמנו דהיינו היושבים בתוך מהלך חמשה עשר יום:

נשיאות כפים ראיה - לפי שב"ד קבוע שם שמקבל שליחות החדש של ב"ד הגדול:

אבל לא חילוק גרנות - דתרומה דידהו לאו דאורייתא ובסוריא נמי האי תנא סבר כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש ופלוגתא דתנאי היא בהך מילתא (ע"ז דף כא.):

בבי רב - בית המדרש קרי בי רב:

נתחייבו בחלה - דכתיב בבואכם אל הארץ ותניא בספרי ר' ישמעאל אומר שינה הכתוב ביאה זו מכל ביאות שבתורה שבכולן נאמר כי תבאו כי יביאך וכאן בבואכם ללמדך שכיון שנכנסו לה נתחייבו:

ולא נתחייבו בתרומות ומעשרות - דכתיב דגנך תבואת זרעך המיוחדת לך ועוד שהרי תלה הכתוב המעשר במנין שנות השמטה דכתיב בשנה השלישית שנת המעשר ושמטות לא מנו אלא משכבשו וחילקו כדאמרינן בסדר עולם ובמסכת ערכין (דף יב:):

הכי גרסינן אי בבואכם יכול משנכנסו לה שנים ושלשה מרגלים תלמוד לומר בבואכם בביאת כולכם כו' - והכי פירושו כיון דשינה הכתוב ביאה זו לכתוב בה בבואכם ולא כתב כי תבאו יכול משנכנסו לה מרגלים ת"ל כו':