כתובות

גמ' שוקל לו את שקלו - שוקל בשבילו שקל שהוא חייב לכל שנה לקרבנות צבור:

ופורע לו את חובו - אם חייב ממון לנושה מותר לזה שיפרענו בשבילו:

ומחזיר לו אבידתו - אם ראה חמורו תועה מותר להשיבו:

במקום שנוטלין שכר - על טורח השבתה:

תפול - הניית השכר להקדש שהרי שניהן מודרין בהנאה זה מזה:

מצוה קא עביד - כלומר מצוה בעלמא קא עביד ואינו מהנהו לזה שאם לא שקל עליו לא הפסיד כלום שיש לו חלק בקרבנות:

דתנן תורמין - את הלשכה בשלש קופות:

על האבוד - אף על מי ששלח שקלו ואבד:

ועל הגבוי - שעדיין לא הגיע כאן:

ועל העתיד לגבות - ואפילו לא נגבה לאחר מכאן יש לו חלק בתרומה ובקרבנות אלא שחיסר מצוה נמצא שכר המצוה על הנותן:

משתרשי ליה - מרויחו:

חנן היא דאמר איבד מעותיו - זה שפרנס את אשת חבירו ונתכוון לשם הלואה שישלם לו בעלה איבד מעותיו ואין יכול לומר לו את חובך פרעתי שלם לי והוא הדין נמי לכל חוב שעליו ועמד חברו ופרעו וזה לא אמר לו הלויני אינו חייב לו כלום וכיון דאילו פרעיה לשם הלואה לאו הלואה היא כי פרעיה נמי לשם מחילה לאו מידי יהיב ליה:

אפילו תימא רבנן - דאמרי חייב אע"פ שלא אמר לו הלויני וגבי שאר חוב נמי חייב לשלם וכי מחיל אסור במודר הנאה והכא דקתני פורע לו את חובו בשלוה זה תחלה הלואה מן המלוה על מנת שלא לפרוע עד שירצה לא יוכל הנושה ללחצו הלכך לאו מידי יהיב ליה: