גיטין

זו דברי ר"מ - דגט נפסל משום שלום מלכות:

סנטר - מפרש בבבא בתרא (דף סח.) בר מחווניא זקן הממונה להיות בקי בנחלת גבול שדה כל איש ואיש:

איסטנדרא דבשכר - שלטון של בשכר עבדו של מלך:

ומאי שנא מסנטר דעיר - דשמעינן לר"מ דפליג:

זילא להו מילתא - שאין שולטנות גרועה מזו ובושת הוא למלך שנזכר זה והניחו כל שאר משרתיו:

שביחא - לפי ששולטנותו חשובה:

הולד כשר - אשלום מלכות קאי:

ליערבינהו וליתנינהו - בהדי משנה שם מלכות דחד פסולא הוא:

זינו לא - אינה אסורה להתייבם דנישאו חמור שמא יאמרו חלץ לה וניסת וחזר לכונסה משנתגרשה והוה ליה נושא את חלוצתו דקם ליה בלא יבנה:

דמיחלפא באשה שהלך בעלה למדינת הים - ובאו ואמרו לה מת בעליך וניסת דאסרינן לה למיהדר ואע"פ שבאונס משום שמא יאמרו גירש ראשון ונשא זה וחזר הראשון והחזירה לאחר גירושי שני ונמצא מחזיר גרושתו משניסת הכי נמי אמרי' הכא שמא יאמרו חלץ זה ונשא זה כו' אבל זנות לית ליה קלא כולי האי ומידע ידעי דפריצותא הואי ולא חשדי לה בחלוצה:

דלא אקיים מצות יבום - שע"י הערוה נישאת הצרה לשוק הילכך כי אגלאי דלאו צרת ערוה הואי קנסינן לה משום דלא המתינה ואסרינן לה איבם:

אבל - סיפא דאיקיים מצות יבום כשניסת זו לשוק ע"י שנתיבמה צרתה אימא תו לא הוה לה לאמתוני ולא נקנסה:

ואי - תנא סיפא משום דרמיא קמיה שתיהן נפלו תחילה להתייבם כאחת וכשנתייבמה האחת קודם שתביא שתי שערות היה לה לצרתה להמתין עד שתראה שיהו יבומי חברתה כשרין דכיון דאתרמאי קמיה צריכה לצאת מידי זיקתו ביבומין ודאין:

אבל - צרת ערוה מתחילת נפילתן היתה הצרה הזו סבורה דלא רמיא קמיה ליבום שהרי הערוה מוציאתה מידי זיקתו הלכך לא הוה לה לאסוקי אדעתא ולאמתוני שמא תמצא הערוה איילונית הואיל ומסולקת היא ממנו לא מסקא אדעתא ולא ליקנסה מלהתייבם ומליטול כתובה דהא אנוסה היא קא משמע לן:

באותו ענין - בדברי גירושיה: