Gittin — Daf 80b

זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים אפילו לא כתב אלא לשם סנטר שבעיר הרי זו מגורשת

ההוא גיטא דהוה כתיב ביה לשם איסטנדרא דבשכר שלחה רב נחמן בר רב חסדא לקמיה דרבה כי האי גוונא מאי

שלח ליה בהא אפילו ר"מ מודי מאי טעמא מאותה מלכות הוא

ומאי שנא מסנטר שבעיר התם זילא להו מילתא הכא שביחא להו מילתא

אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים הולד כשר ומודים חכמים לר"מ שאם שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה שהולד ממזר

אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה

הא מאן קתני לה אילימא ר"מ ליערבינהו וליתנינהו אלא ש"מ רבנן ש"מ:

כל עריות שאמרו כו': נישאו אין זינו לא

לימא תיהוי תיובתא דרב המנונא דאמר רב המנונא שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה

לא נישאו וה"ה לזינו והאי דקתני נישאו לישנא מעליא נקט

ואיכא דאמרי נישאו וה"ה לזינו

לימא מסייע ליה לרב המנונא דא"ר המנונא שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה

לא נישאו דווקא משום דמיחלפא באשה שהלך בעלה למדינת הים:

הכונס את יבמתו כו': וצריכא דאי אשמעינן בהך קמייתא משום דלא איקיים מצות יבום

אבל הכא דאיקיים מצות יבום אימא לא

ואי אשמעי' הכא משום דקא רמיא קמיה אבל התם דלא רמיא קמיה אימא לא צריכא:

כתב הסופר וטעה ונתן גט לאשה ושובר וכו' ר"א אומר אם לאלתר יצא וכו':

היכי דמי לאלתר והיכי דמי לאחר זמן אמר רב יהודה אמר שמואל כל זמן שיושבין ועסוקין באותו ענין זהו לאלתר עמדו זהו לאחר זמן

ורב אדא בר אהבה אמר לא נישאת זהו לאלתר נישאת זהו לאחר זמן

תנן לא כל הימנו מן הראשון לאבד זכותו של שני בשלמא לרב אדא בר אהבה היינו דקתני שני אלא לשמואל מאי שני

This  is the ruling of R. Meir, but the Sages say that even though he dated it only by the term of office of the Santer  in the town, she is divorced. A certain Get was dated by the term of office of the prefect  of Bashcar.  R. Nahman son of R. Hisda sent to Rabbah to inquire how to deal with it. He sent him back reply: Such a one even R. Meir would accept. What is the reason? Because he is an official of the proper Government. But why should he be different from the Santer in the town? — To date it that way is an insult to them,  but to date it this way is a compliment to them. R. Abba said in the name of R. Huna who had it from Rab: This is the ruling of R. Meir, but the Sages say that the child is legitimate. The Sages, however, agree with R. Meir that if his name or her name or the name of his town or her town was wrongly given, the child is a mamzer. R. Ashi said: We find this also implied in our Mishnah: IF HIS NAME OR HER NAME OR THE NAME OF HIS TOWN OR HER TOWN WAS WRONGLY GIVEN, SHE MUST LEAVE BOTH HUSBANDS AND ALL THESE PENALTIES APPLY TO HER. Now who is the authority for this statement? Shall I say R. Meir? If so, the two rulings  might have been run into one? We conclude therefore that it was the Rabbis. IF ANY OF THE NEAR RELATIVES CONCERNING WHOM etc. [They are penalised] if they MARRY, which implies, 'but not if they misconduct themselves'.  May we take this as a refutation of R. Hamnuna, who said that if a woman while waiting for her brother-in-law misconducted herself, she is forbidden to her brother-in-law?  — No; [it means,] if they marry, and the same is the rule if they misconduct themselves; and the reason why the word MARRY was used was as a polite expression. Some report the discussion thus: [They are penalised] if they marry, and the same rule [we should say,] applies if they misconduct themselves. May we presume then that the Mishnah supports R. Hamnuna, who said that if a woman while waiting for her brother-in-law misconducted herself she is forbidden to her brother-in-law? — No; the rule applies only where they actually married, because in that case they may be confused with a woman whose husband went abroad. IF A MAN MARRIES HIS SISTER-IN-LAW etc. Both cases  required to be stated. For had I only the first one, I might say the reason [why she is penalised]  is because the precept of levirate marriage has not been carried out, but here where this precept has been carried out I might say that the rule does not apply. If again I had been told only in this case, I might have said that the reason is because she was put at his disposal,  but in the other case where she is not put at his disposal  I might say that she should not be penalised. Hence [both statements were] necessary. IF THE SCRIBE WROTE AND BY MISTAKE GAVE THE GET TO THE WIFE AND THE RECEIPT TO THE HUSBAND … R. ELEAZAR SAYS, IF [IT WAS PRODUCED] AT ONCE etc. How do we define AT ONCE and how do we define AFTER A TIME? — Rab Judah said in the name of Samuel: The whole of the time during which they are sitting and dealing with that matter is called AT ONCE; once they have risen it is called AFTER A TIME. R. Adda b. Ahabah, however, said: So long as she has not married, it is called AT ONCE, but once she has married, it is called AFTER A TIME. We have learnt: IT IS NOT IN THE POWER OF THE FIRST TO RENDER VOID THE RIGHT OF THE SECOND. Now if we take the view of R. Adda b. Ahabah, it is quite correct to mention here the SECOND; but on Samuel's view, what are we to make of SECOND? —