תלמוד בבלי
גיטין
דף ע״ט ע״ב
והא דאמר רב יהודה לא יעמוד אדם על גגו ויקלוט מי גשמים - הצפין על גגו של חבירו דהוי מוציא מרשות לרשות אם לא עירבו שאע"פ שאינם דרים על הגגות שייך נמי בהו איסור חילוק רשות:
הני מילי - דחלוקת רשויות גגין כרשויות בתים לענין שבת:
אבל בגיטין - היו לו שני גגין סמוכין זה לזה והשאילה מקום בזה לקבל את גיטה וקיבלתו בזה לא אמרינן הכא רשויות חלוקות דהא דאמרן לעיל תרי מקומות לא מושלי אינשי משום קפידא הוא יש משאיל חצרו ומקפיד על ביתו אבל כולי האי גגין סמוכין ואין תשמיש רגיל בהן לא קפדי אינשי:
במחיצות החיצונה קא מינטרה - רגילה להשתמר הלכך משועבדות הן לה וקנו לה:
דהא לא נח - ואין מחיצות כלי עשוין לאוירן לשמור דאין כלי עשוי אלא להניח בתוכו:
ה"ג וכי נח מאי הוי כו':
שאין לה שוליים - פונ"ץ דפנימית מונחת ע"ג קרקע:
גיטה קודם לבנה - שמא ישהה את הגט שנתים ושלש בין כתיבה לנתינה ויהיו לה בנים ממנו בתוך הזמן ואחר כך יגרשנה בו ולימים כשישתכח הדבר יראו זמן הגט קודם ללידת הבן ויהו סבורין שניתן לה משעת כתיבה ויאמרו מן הפנויה נולד משגרשה והוי פגם:
אם נתגרשה - בגט ישן והלך בעלה למדה"י תינשא לכתחלה:
מתני' כתב לשם מלכות שאינה הוגנת - מי שהיה בבבל וכתב בשנת כך וכך למלכות אחרת ובגמרא מפרש אמאי קרי לה שאינה הוגנת או שכתב לשם מדי כו' לפי שצריך לכתוב לשם מלכות שנכתב בה כדמפרש בגמ':
או שכתבה לבנין הבית או לחורבנו פסול - מפני שלא כתב לשם המלכות:
תצא מזה ומזה - אם ניסת בגט זה תצא מן הראשון ומן השני וצריכה גט שני מן הראשון וגט מן השני ואע"פ שקדושי שני לא הוו קדושין וביבמות (פח:) מפ' טעמא גזרה שמא יאמרו גירש ראשון גט גמור ונשא שני ונמצאת אשת איש יוצאה בלא גט:
ולא פירות - דין פירות שתקנו לה לאשה פירקונה משביה תחת פירות ועל אלו אין לה כלום:
ולא בלאות - הקיימים מבגדים שהכניסה לו וקנסא הוא דקנסוה כדמפ' ביבמות (צא:) דאיבעי לה אקרויה לגיטא:
והולד ממזר מזה ומזה - אם החזירה הראשון וילדה לו בן הוי ממזר מדרבנן וביבמות (פט:) אמרינן דאסור בממזרת הואיל וכשר מן התורה:
מטמאין לה - אם כהנים הם:
נפסלת מן הכהונה - דזונה היא דסתם זונה היינו אשת איש שמזנה תחת בעלה לאחרים דהיינו נפקת ברא:
Sefaria
גיטין פ״א: · יבמות צ״א: · יבמות צ״א: · יבמות פ״ז: · וַיִּקְרָא כ״א:ז׳ · יבמות צ׳:
מסורת הש״ס