גיטין

בדבר אחד - בגט עצמו הוא התנאי להחזירו והוא המעשה להיות גט:

רב אשי אמר הא מני - דקתני על מנת שתחזירי מגורשת:

רבי היא דאמר וכו' כאומר מעכשיו דמי - ואשתכח דבשעת גירושין נקיטא לגט ולאחר זמן היא מחזרת ומתנה על מנת להחזיר שמה מתנה:

אתקין שמואל כו' - כשמוסרו לה יאמר אם לא מתי לא יהא גט אם מתי יהא גט דבעי' תנאי כפול דאי לא כפליה הוי גיטא מיד ואי כהן הוא מפסלא עליה:

ה"ג ונימא אם מתי - ברישא לא מקדים כו':

הן קודם - אם יעברו ונתתם (במדבר לב):

ה"ג אלא אמר רבא אם לא מתי לא יהא גט - לימא ברישא משום דלא מקדים כו' והדר נימא הן ולאו דבעינן הן קודם ללאו:

מתני' כמה היא מניקתו ב' שנים - שיהא לולד שתי שנים שכך הוא זמן הנקתו ולענין לשמש את אביו כל ימי חייו:

רבי יהודה אומר שמנה עשר חדש - לר' יהודה זמן הנקת תינוק עד שיהו לו י"ח חדשים בכתובות בפרק אע"פ (כתובות דף ס:):

מת הבן - קודם הזמן או מת האב:

ה"ז גט - דכיון דלא פריש מידי לא איכוון אלא להרווחה כל ימים שהוא צריך ומכאן ואילך אינו צריך:

שלא בהקפדה - היא לא הכעיסתו ואפי' הכי שאין העכבה הימנה אינו גט וכ"ש אם בהקפדה:

רשב"ג אומר כזה גט - הואיל ולא הקפידתו ואין העכבה הימנה:

גמ' מתני' רשב"ג - דאמר לעיל (גיטין דף עד.) תתן דמיה אלמא להרווחה מיכוון ולאו דוקא קאמר הא נמי להרווחה איכוון וכל זמן שהוא צריך לינק קאמר:

וברייתא רבנן - דאמרי (שם:) אצטלית דוקא הכא נמי שימוש והנקה דוקא וביום אחד סגי:

דמיקל בתנאי - דאמר תתן דמיה וקאמר נמי כל עכבה שאינה הימנה ה"ז גט:

כאן בסתם - מתני' דאמר שתי שנים תניקי בסתם וברייתא במפרש יום אחד:

רב אשי אמר - ברייתא בסתם דכל סתם כמפרש יום אחד דמי ומתני' רב אשי משני לה לקמיה ורב אשי לאו לשנויי מתניתין וברייתא אתא אלא לאפלוגי עליה דרבא דאמר סתם שתי שנים:

יום אחד משתי שנים - של תינוק:

לאפוקי - שאם הניקתו לאחר שעברו לו שתי שנים:

דלא - שאין זה הנקה: