גיטין

בת חורין אינו יכול - לישא מפני צד עבדות שבו:

לא תוהו בראה - יוצר הארץ לא על תוהו להיות ריקנית ברא אותה כי אם לשבת להיות בה יישוב יצרה:

גמ' קנה - והוי חציו בן חורין:

והפדה לא נפדתה - דגבי שפחה חרופה איכא דדריש ליה בפדויה ואינה פדויה לקמן ובמסכת כריתות (דף יא.) חציה שפחה וחציה בת חורין וסתם פדייה בכסף ובשוה כסף:

חופשה לא נתן לה - היינו שטר דגמר לה לה מאשה:

מה כסף בין כולו בין חציו - כדיליף מוהפדה לא נפדתה:

מה אשה לחציה לא - אין אשה מתגרשת מבעלה לחצאין:

רבנן סברי ג"ש עדיף - דלא שבקינן ג"ש וילפינן מהיקש ורבי סבר היקש עדיף דכי איכא למילף מהיקש ומג"ש שבקינן ג"ש וילפינן בהיקש:

דכולי עלמא גזירה שוה עדיפא - דכיון דמופנה לדרוש הוי ליה כמאן דכתביה בגופיה דקרא דהא קרא יתירא הוא וכי לאו מופנה נמי ואין להשיב עליה כיון דמסיני גמרינן לה דאין אדם דן ג"ש מעצמו איהי עדיפא מהיקש:

שכן אינה יוצאה בכסף - לפיכך אינה מתגרשת לחצאין:

תאמר בשפחה שיוצאה בכסף - הלכך כי נפקא בשטר תצא אף לחצאין:

דברה תורה כו' - ולעולם בשפחה גמורה משתעי:

לא קנה - דגמר לה לה מאשה:

בשטר הוא דפליגי - הדר פריך נימא בהך מתניתא שטר נקט דוקא דאילו בכסף דברי הכל קנה:

נימא תיהוי תיובתא דרב יוסף בתרתי - חדא דאמר בשטר רבי מודה והכא תניא דפליג ועוד דאמר רב יוסף דבכסף פליגי וברייתא דיקא דבכסף מודו רבנן דקנה:

להודיעך כחו דרבי - דאפי' בשטר דאיכא למגמר לה לה מאשה דלא תיפוק לחצאין פליג:

להודיעך כחן דרבנן - דאפי' בכסף דאיכא למדרש והפדה לא נפדתה פליגי:

יכול לכל - שכולה פדויה ונתארסה לעבד עברי קרא משתעי וקאמר דלא יומתו מחמת ניאוף תלמוד לומר לא נפדתה:

אי לא נפדתה יכול לכל - דלא נפדתה כלל ואפ"ה מיחייב אשם אביאה דידה הואיל ונתייחדה לעבד עברי שמותר בשפחה:

אין לי אלא בכסף - דאמרי' ביה דנפקא לחירות:

בשטר מנין - שיוצאה לחירות:

אין לי אלא חציו בכסף - וכ"ש כולו:

או כולו בשטר - אבל חציו בשטר עדיין לא למדנו שאם שיחרר חציו יהא חציו בן חורין:

בשלמא לרב יוסף לבתר דאיתותב - ואוקימנא על כרחין דבתרוייהו פליגי:

הא מני - דאמר דבתרוייהו נפקא לחצאין רבי היא:

אלא לרבה - דאמר בשטר פליגי אבל בכסף דברי הכל קנה:

רישא - דקתני בכסף לחצאין דברי הכל:

וסיפא - דקתני אף בשטר לחצאין רבי היא ולא רבנן:

רב אשי אמר רבי היא - רבי אמרה לכולה דאית ליה בתרוייהו קנה ורבנן איפלוג עליה בעלמא אשטר ולא אכסף והא מתניתא מיהא איהו אמרה ול"ג ונסיב לה אליבא דתנאי:

מוקים לה - דמשכחת חציו עבד וחציו בן חורין בכסף ודברי הכל: