גיטין

ויאמר לו עבדי אתה - ויוציא לעז על בניו:

אלא המשחרר כותב - שטר לבעל חובו על דמיו הואיל והזיק שעבודו ישלם לו:

אין העבד חייב כלום במצות - הנוהגות בבני חורין יותר מבעבדים שלא היה קנוי לו ולא יכול לשחררו:

על דמיו - העודפים על החוב:

אינו כותב - אין עבד כותב לו שום שטר דמאי עבד ליה איהו לא גרם ליה ולא מידי:

אלא משחרר כותב - לו שטר על העודף:

היזק שאינו ניכר שמיה היזק - ולתנא קמא לא שמיה היזק לפיכך אין לנו לחייב את המשחרר אלא העבד לפי הנאתו מן השחרור:

שני רבו קרית ליה - תנא דמתני' בתמיה דקתני כופין את רבו ומוקמת לה ברבו שני:

משחרר קרית ליה - מי הוי שחרורו שחרור:

ושטפה נהר - ושוב כל השדה וגוף הקרקע מקולקל שהמים צפין עוד לעולם עליה:

שפיר נאה - כך כינויו:

לא יהא לך פרעון כו' - אבל אמר לו אם לא פרעתיך גבה מזו לא קמה ליה ברשותיה ולאו אדעתא דידה לחודה אוזפיה ואינו חייב באחריותה וגובה משאר נכסים:

גובין משאר נכסים - כלומר אם ירצה מוכר את אלו והן גובין מן השאר:

אינה גובה משאר נכסים לפי שאין דרכה של אשה לחזר על בתי דינין - כלומר דווקא הטילה אחריות כתובתה על שדה זו וע"מ כן נשאת ולא שיהיו כל נכסיו אחראין לה ולא תדע איזה לחזר מי קנה ראשון ומי אחרון ותצטרך לדון עם כל אחד ואחד:

מתני' מי שחציו עבד כו' - כגון שהיו ב' אחין או ב' שותפין ושחרר א' את חלקו:

תקנתם את רבו - שאינו חסר כלום:

לישא שפחה אינו יכול - מפני צד חירות שבו: