גיטין

בולי ובוטי - עשירים ועניים עשירים שלא יפסידו ועניים שלא ינעלו דלת בפניהם:

בולאות - עשירים:

העבט - ומי הן הלווים עניים:

ללעוזא - שאינו מדבר בלשון עברי הוא לעוזא ואותו ששאל רבא הימנו זאת היה מדבר בלשון פרוזבול ופי' לו שבלשונו פרוז פורסא תקנה:

אין צריכין פרוסבול - שאין שביעית משמטת חוב של אביהן המת:

ר"ג ובית דינו - כלומר נשיאי ישראל שבכל דור ודור:

אביהן של יתומין הן - וממונים עליהן ועל ממונם והיו שטרותיהן כמסורים לב"ד הא דנקט רבן גמליאל שהיה בית דינו קיים ונוהג כשנשנית משנה זו והא דרמי בר חמא ברייתא היא:

אלא על הקרקע - אם יש קרקע ללוה דלא תקנו אלא בזמן שהחוב כשאר רוב שטרות שהן נגבין מן הקרקע דהוי מלתא דשכיחא כדאמרינן בכמה דוכתי דבמילתא דלא שכיחא לא עבוד רבנן תקנתא ואע"פ שאינו שוה כל החוב כדקתני לקמיה קרקע כל שהוא האמרן אפילו מלא מחט גובה מלא קרדום כמעשה דקטינא דאביי (כתובות דף צא:):

ואם אין לו - קרקע ללוה:

מזכהו - המלוה קרקע כל שהוא בתוך שדהו:

לתנור - להניח בו תנור או כיריים המטלטלין:

הא תני הלל - אמורא הוה:

אלא על עציץ נקוב - שהוא מחובר וכל שכן על קרקע עצמו אם שלו היא:

האיכא מקומו - דהא מקומו או שלו הוא או השאילוהו לו הואיל ועציץ שלו הוא:

דמנח אסיכי - על גבי יתדות ואין הקרקע שלו הלכך נקוב הוי כמחובר ושאינו נקוב אין כאן קרקע:

גידמא - גזע דקל קצוץ והגזע מחובר בארץ:

מסרי מילייהו - בלא כתיבת פרוזבול אלא כך אמר לחברים הרי אתם בית דין וחובי מסור לכם לגבותו כל זמן שארצה:

ולחייב לו יש לו - לאדם אחר שחייב ללוה זה מנה:

מדרבי נתן - הוי קרקע לוי החייב לשמעון משועבד לפרוזבול של ראובן המלוה את שמעון:

שיש בו אחריות נכסים - ששיעבד לו קרקעותיו:

אינו משמט - דכגבוי דמי וכמו שהקרקעות בחזקת המלוה הן וגבויות ממש ואין כאן חוב:

סיים לו - הלוה למלוה:

שדה אחת בהלואתו - יחדה לו לגבות הימנה:

סיים - הראה בסימניה ובמצריה דכגבוי ממש דמי:

אפילו כתב כל נכסיי אחראין - דלא דמי לגבוי כל כך כסיים אפ"ה אינו משמט:

קריביה דרבי אסי - הוא היה המלוה:

מדמין - נראה בעינינו וכמדומין אנו כן ולא שמענו מרבותינו:

נעשה מעשה - להוציא ממונו בידים:

דבית שמאי - במסכת סוטה (דף כה.) מתו בעליהן עד שלא שתו בית שמאי אומרים נוטלות כתובתן ולא שותות כו':

העומד לגבות - מאחר ששטר כשר הוא והקרקע משועבד בו:

דתפסי להו בי דינא - והפקרן הפקר וגבי מלוה לא קרינן ביה לא יגוש:

דתפיס ליה - ואינו נוגשו ותובעו כלום:

שאני משכון - דמטלטלי:

דקני ליה - למלוה ואם אבד חייב באחריותו הלכך כגבוי נמי דמי לענין שביעית: